| 1/2008
 מקס הזועם חוזר מן הכפור.
טוב, בסדר, מקס הזועם חזר. מרוצים? לא? תזדיינו, מקס הזועם לא עובד בשביל אף אחד. למעשה, פה קבור הכלב, אם הוא היה עובד קצת יותר, הוא לא היה שקוע בחרא בעצמו והיה יכול להיחלץ להצלת המדינה מהחרא שהיא שקועה בו בעצמה. למה מה? מקס הזועם הלך לעשות לביתו, ובמקרה שלו זה פחות בקטע של לעבור לגור במגדלי אקירוב ויותר בכיוון של לפרק את הכריות מהספה לראות אם יש שם כסף קטן ואז ללכת אתו למכולת ולהתלבט אם להוציא אותו על שלוש פסטה בעשר או על קופסת נובלס (בטח נובלס, מה השאלה בכלל?).
אבל כמו כמה אנשים שאת שמותיהם לא נזכיר מפאת הגועל-נפש, גם מקס הזועם חוזר. כן כן, מצפונו המפותח לעילא של מקס הזועם לא איפשר לו להישאר אדיש להפגנות ההמוניות של כוסיות בוכיות מתחת לחלון שלו שזרקו לו חזיות לתוך הבית וצעקו "מקס הזועם, תחזור, המולדת זקוקה לך". מה לעזאזל יש לו לעשות עם כ"כ הרבה חזיות, שרובן אפילו לא במידה שלו? איך, איך הוא יכול להניח להן להתערטל ככה במזג האויר הירושלמי כשענני הסערה מתקדרים מעל הנוף הפוליטי וחזית קרה מלווה בברקים ומשבי שלג נעה לכיוון שלטונו של אולמרט?
אולמרט ישרוד גם את זה, למרבה הצער. הזבל הזה ישרוד כל דבר, גם אחרי שהפרסים יזרקו עלינו פצצת אטום אולמרט ישרוד. הוא והג'וקים, ואולי גם אמא של מקס הזועם. אם החלאה הזה לא עף מכל המדרגות ביום שאחרי המלחמה המיותרת שהוא הפיל עלינו, או לפחות אחרי שהוא ישב עם כמה יועצי תדמית והחליט בעצתם שלשלוח 33 חיילים אל מותם כדי לקבל כותרת מחמיאה בעיתון זה אחלה רעיון (היה נחמד אם פשעי המלחמה שנעשו ללא שום הצדקה מבצעית נגד אזרחים לבנונים היו נכנסים למערכת השיקולים, אבל היי, אנחנו בישראל, אז מי שם זין?), שום דבר כבר לא יעזור.
מסתמן שדו"ח וינוגרד הולך להיכנס באם-אמא של הצבא, ובצדק, ואולמרט פשוט ישתמש בזה כדי לגלגל את האחריות שלו על דן חסכן חלוץ שכבר התפטר ונעלם מהנוף ועכשיו עושה ג'ובות באמריקה. מאוד נוח. ברק, יימח שמו, ישתפן ויתקפל ולא יילך לבחירות מוקדמות, בתמיכת כל מני שמאלנים בכאילו שמוכנים למכור את העקרונות הראשיים של הדמוקרטיה- ריבונות העם ואחריות הממשלה כלפי האזרחים למי שלא יודע, ממניעים קלושים של אופורטוניזם פוליטי. הם לא רוצים את ביבי, והם חיים בסרט שאולמרט יחתום עם אבו-מאזן על איזה חתיכת נייר. כמובן שהמטורללים האלה, כמו ביילין וחבר מרעיו, כבר לא מתעניינים בשום דבר אחר, הם אפילו לא מתעניינים בשלום בין היהודים והפלסטינים, כל מה שמעניין אותם זה ששני פוליטיקאים כושלים בלי שום תמיכה ציבורית יחתמו על חתיכת נייר שלא שווה את המשקל שלה בחרא משום שבמצב הנוכחי, שום הסכם לא יוכל להתממש. בשביל הכלום הזה, אליבא דהאנשים ה"הגיוניים" האלה, אנחנו צריכים לוותר על עוד נתח מהמעט שנשאר מהכאילו-דמוקרטיה שיש לנו כאן.
אחר כך בוכים שהימין השתלט על המאבק להעפת אולמרט. השמאלנים היו צריכים להיות שם בקו הראשון. אבל לא, הם "פרגמטיים", אז מי שמוביל את המאבק זה חיילים משוחררים שטוענים שהפוליטיקאים תקעו סכין בגב של הצבא המפואר, שאילולא זה, ללא ספק, היה מנצח במלחמה שלא היתה לה שום מטרה מוגדרת מלכתחילה. אם יש מישהו כאן שזה לא גורם לכל הנורות האדומות שלו להבהב ולכל הסירנות שלו ליילל, זה הזמן לרוץ לספריה העירונית הקרובה לביתו ולהסתגר בה עד שייפול לו האסימון.
ובכלל, ברגע שמקס הזועם לא כותב בבלוג שבוע או שניים, הכל מתפרק. עכשיו איזה נשיא של הקונגרס היהודי האירופאי (מה זה לעזאזל?) דורש זכות הצבעה בענייניה הפנימיים של ישראל, חלוקת ירושלים בעיקר, לכל יהודי העולם. אם לא שמתם לב, מדובר בקמפיין שמתנהל כבר כמה חודשים טובים, והוא גם חבר טוב של ביבי, כמו כל מני מיליונרים יהודים-אמריקאים שדוחפים את הידיים שלהם לעניינים שלנו. שלדון אדלסון לדוגמא, הבעלים של "ישראל היום" והספונסר של פרוייקט "תגלית".
יפה מאוד באמת, מקס הזועם יתפוצץ באוטובוסים, יתייבש על מגדל שמירה מזדיין במילואים ויאכל חרא בארץ באופן כללי, וכל מני ג'וש ורייצ'ל שולמן מברוקלין יגידו לו מה לעשות בקשר לזה על סמך נסיונם הנרחב והידע המעמיק שדחפו להם לראש בטיול של "תגלית", איפה שמוכרים להם את כל הזבל הציוני של שנות החמישים על הגבורה של צה"ל, הקיבוצים וה"ארץ ללא עם", כל הבולשיט שכבר אי אפשר למכור לאנשים שחייים כאן כי אנחנו פשוט יודעים יותר טוב מזה.
אז בזמן הרינונים על זכויות דמוקרטיות למי שהן לא מגיעות לו בשיט, הזכויות הדמוקרטיות שלנו הולכות לאלף עזאזלים. עכשיו כבר כולם יודעים שמותר למכור את הדמוקרטיה תמורת השארתו של ראש הממשלה המועדף עלינו דבוק לכיסא, אז מה כבר יש להתלונן על החוק שאוסר מצעדי גאווה בירושלים (זאת רק ההתחלה חברים, קו אדום עבה מאוד נחצה כאן), על זה שכל רשויות המדינה יכולות לעקוב אחרי האינטרנט והטלפונים הסלולריים שלנו מתי שבא להם, על מפולת החוקים להגבלת האינטרנט ועוד ועוד?
קשה להגיד שיש הרבה סיבות להיות אופטימי בימים אלה, השמיים, כמו שאומרים, קודרים והסערה מתקרבת. מקס הזועם ממליץ להשאר בבית עם ספר טוב וכוס תה חם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
