דבר שהאמנתי בו כלכך הרבה,שרציתי כלכך, שבניתי , שהצלחתי להשיג חלק מהמטרה הגדולה - הלך לעולמו.
איך אפשר להתגבר על דבר כזה? עברתי דברים גרועים מזה הרי, אבל משום מה.. זה כואב לי כלכך
אני לא מסוגלת לקום, ללכת, לדבר, לחייך, כל אחד רואה עלי ששניה לפני זה בכיתי, אנשים מסתכלים יותר, שואלים יותר מדי,מזכירים, כל דבר קטן מזכיר אותו , כל דבר קטן מעלה לי מחשבה עליו. כל שיר, תמונה, בגד..
הדבר הראשון שלא רציתי שיקרה שזה יהיה כמו פעם, אמרתי לו את זה
הבהרתי לו יותר מדי פעמים
אז למה? זה פשוט להוציא משהו כלכך טוב מהחיים שלך
כל המילים שלו , כל מילה שאמר לי וחרוטה לי במוח, כל המעשים שלו שהוא עשה בשבילי - הכל כלכך נוגד את ה"סיבה" שזה נגמר. הכל כלכך לא מובן, הכל מלא סימני שאלה גדולים. והקטע,שאין את מי לשאול.
בבקשה רק שאני יעבור את זה .. בבקשה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
