The cave of bad dreams
בלוגי הוא עולמי הפרטי. הכניסה חופשית לכל החפץ בה. |
| 6/2008
עוד משהו שהגיע לסופו.
אתמול היה לי שיעור אחרון ביפנית.
!Masaka
!Masaka
למדנו כמה דברים חדשים, ועשינו חזרה על כל הישנים.
גיליתי שלמדתי המון מילים, ואלה היו רק המילים מהשיעור הקבוצתי.
בסוף השיעור, שנמשך קצת יותר זמן מהרגיל, אבל היה ממש מהנה, הירו (המורה ליפנית), נתנה לי מתנה,
שבתוכה היה דובי חמדמד עם חוט שאפשר לתלות. הירו אמרה שזה מיפן. היא גם נתנה לי את מספר הפלאפון שלה, והאימייל, למקרה שאני אזדקק לעזרה.
ובנוסף, היא גם נתנה לכל אחד מאיתנו, מהשיעור הקבוצתי, נר בצורה של סושי.
רק חבל שללירן לא התחשק לבוא...(ולכן הוא יקבל את הנר שלו במועד אחר).
ובנוסף, באותו היום גם היה לי שיעור אחרון בפיתוח קול.
אין לי הרבה מה להגיד בנושא.
אני חושבת שהשנה הזאת קידמה אותי הרבה בנושא, וחבל שיש סיכויים שאני לא אוכל להמשיך בשנה הבאה, במיוחד מכיוון שאמא לא ממש רוצה לשלם על זה, ככה שאני אצטרך לשלם בעצמי, ו...אין לי כסף.
בשבוע הזה התחלתי לצאת שוב להליכות.
או יותר נכון, הלכתי רק להליכה אחת, כי הנעל עשתה לי בלוטה ברגל..
ככה שביומיים שלאחר מכן נסעתי באופניים של אבא, שקצת גבוהות מדיי בשבילי.
ביום...רביעי, דבורה באה לבקר אותי בבית ספר.
כשבדיוק רציתי להזכיר לבתיה שתיתן את המכתב לדבורה, היא אמרה שיש לי הפתעה...
גילעד אמור לסדר את כל העניינים עם החולצות בית ספר. ואני סומכת עליו שהכל יהיה מוכן עד ליום הפוך.
רק עוד 2 ימי בית ספר...
ואז...
החופשה נצחית שלי תגיע...
ולא, אני לא מאושרת מזה.
כל בוקר כשאני יושבת כאן, ליד המחשב, כשהחלון פתוח, אני יכולה להרגיש את האווירה המיוחדת של הקיץ. פעם לא אהבתי את הקיץ, ועכשיו, אני חושבת שאנחנו יכולים להסתדר.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
