הכוכבים שלי

ואוו.. כמה זמן לא הייתי פה.

טוב אין לי הגדרה למה שהולך אצלי כרגע בראש/בחיים. באמת שאין הגדרה כזאת.

אני מתחילה להאמין במשפט 'חברות אמיתיות יש רק באגדות'. כן, קלישא רצינית, אבל לצערי זה מתחיל להיות ראלי לגביי.

באמת אין חברות טובות? באמת את לא יכולה לסמוך על אף אחת? באמת כל אחת תדפוק לך סכין בגב?

כולה מה רציתי?, מישהיא, ממין נקבה למען האמת, כי גילתי שגם בנים הם לא עם נאמן, למרות שזה ידוע כבר. אבל זה סיפור אחר לגמרי.

אז מישהיא, שתהיה לצדי, שתדע להעניק אהבה ורוך, שתדע לעזור, לתמוך, לאהוב, לעודד. אחת כזאת שתגיד לך את האמת גם אם היא לא תמיד יפה ונוחה.

אחת כזאת שבאמת תרצה לשמוע את הדברים שיש לך להגיד. גם אם את חופרת על מישהו שאת אוהבת, לא יימאס לה לשמוע אותך. אחת שכמה שלא תספרי לה, גם אם יכוונו אקדח לרכה שלה היא לא תספר.

אני מחפשת משהו אמיתי. כנראה שזה לא קיים.

שלא תפרשו אותי לא נכון.. תראו, אני בעד חברות. אני בעד לספר דברים, לחלוק רגעים. עד שזה מגיע לחלק שבו חברה שלך בוגדת בך. כן, בוגדת.

וזה הכי חרא בארץ. כי אני סומכת על אנשים בד"כ. סומכת עלייהם בעיניים עצומות! ולבסוף, בסוף אני סתם מגלה שאני פתטית, שנותנת בכל אחד אמון, ובסוף אני נדפקת.

אז בטח אתם אומרים עכשיו, יאללה מקרה אחד, תבליגי.

סבבה, נניח והבלגתי. זה לא פעם ראשונה. ולא עם בנאדם אחד. זו הבעיה.

אז לצערי אני יוצאת מנקודת הנחה שאין באמת אפשרות לסמוך על אנשים. כמה אמון שלא תתן, זה לא ישתווה לאמון שתדרוש.

אני מצטערת. ככה זה החיים. עשית משהו, תשלם.

כן, כנראה אני צריכה ללמוד להפסיק להיות כזאת מטומטמת. בסדר, אני אלמד להבא.

עכשיו בקשר אלייך[זכר]. יצאת הכי בנזונה בארץ.

בתור הידיד הכי טוב שלי, זה שאני מספרת לו אפילו מה עשיתי עם האקס, ציפיתי ממך למעבר למה שהוכחת לי.

אני בתמימותי, מדברת איתו במסנג'ר, מספרת לו מה קורה איתי ועם החברה הכי טובה שלי, שלא במקרה היא חברה שלו. מספרת לו מה קרה, למה התרחקנו, מה אני מרגישה, הכל.

והוא כמו בנזונה מזדיין הראה לה את זה.

אז תודה שהוצאת אותי מטומטמת. תודה שהוצאת אותי מניאקית. ותודה שהוכחת כמה אני יכולה לסמוך עלייך.

ועכשיו תגידו, נו מה את מצפה, היא חברה שלו, היא יותר חשובה ממך. אז זהו שלא.

הוא תמיד היה מספר לי דברים שהיא לא ידעה, ולהפך. אז מה קרה שפתאום גם אתה נהיית זבל?

ממה שהכי נמאס לי זה שאנשים משתנים 360 מעלות, ואז לא זוכרים בשיט איך הם היו פעם, מה היה פעם, ומי הם היו פעם.

אז זין.

אני יושבת על המחשב. כן, כמו מטומטמת מחכה עד שהוא ישלח לי הודעה. מי? זה שאני מרגישה אליו משהו.

עזבו שהוא ישלח הודעה. שהוא יתחבר. כי הטמבל כזה ביישן שאפילו פלאפון אין לו אומץ לקחת.

אני שונאת ביישנים. כן, אני שונאת אותם.

אז אחרי שהגעתי למסקנה שבנים זה עם חרא, בדיוק כמו בנות.

אני אוהבת אותך[זכר]. וגם אותך[נקבה], ואת חסרה לי אגב.

יהיה טוב?!