שטרודל תפוחים

בניין,

ובתוכו גרים אנשים.

אין בינהם שום קשר,

האינטרס היחיד המשותף הוא: חדר מדרגות נקי. חשמל. מים. ביוב.

פוגש שכנה במעלית,

שלום שלום, ניסיון להיות נחמד.

ופתאום מחשבה מוזרה –

אני גר איתה באותו בניין,

אין לי מושג מי היא ולה אין מושג מי אני,

ולאף אחד גם לא איכפת.

עיר,

ובתוכה מתגוררים אנשים.

הולך ברחוב, מסתכל ימינה ושמאלה.

אני לא מכיר אותם, אין לי זמן להכיר אותם.

ובעצם אני גם לא רוצה להכיר אותם,

וגם הם לא רוצים להכיר אותי.

בלילה,

חולם על עיירה שכוחת אל,

שם כולם מכירים את כולם.