את שי אני מכיר מהתיכון. את יובל מערב גולדסטאר-טליסמן. אבל השלישייה נוצרת במקרה, ביום אחד שבו אני מסתובב עם שי ויובל מבקש להצטרף. בדרך כלל אני לא מערבב חברים, כי אני אשכנזי, אבל באותו ערב אני מסכים. כך נולדת השלישיה.
כדי להבין את סוד הצלחתנו, יש לבחון את הדינמיקה. ראשית, שי ואני. שנינו צפונים, גרים באותה שכונה, מעדיפים ספר טוב על בר רועש. שנינו מתנזרים מהבשר, כמעט ולא שותים, יוצאים לבלות פעם בשבוע במרכז העיר ולא מבינים למה. יובל הוא שונה. טורף המבורגרים, הולך לכל ההופעות ויודע להנות מאלכוהול, סיגריות וסקס.
לילה. מחפשים בחורות. ליובל יש חברה אז הוא על תקן ווינג-מן. בשלב הזה הבחורות הן עדין בגדר רעיון, אידאה, משהו חמקמק וחסר צורה שאי אפשר לגעת בו. החיפוש אחריהן הוא כמו החיפוש אחר האמת, או הצדק. מישהו אי פעם נגע בצדק?
השלישיה מגיעה לקורדרוי, שתי עלמות יושבות בכניסה, אחת מהן נראת טוב. מתרחקים מהן כדי לטכס עצה ולאחר מספר דקות של לבטים (היפה שלי, ה"בושמת" שלך. היית מת!) ניגשים לבר. שליש. שליש. חצי. חוזרים לכניסה. נדהמים לגלות שהעלמות נעלמו. אנחנו נאלמים. נודרים בליבנו שלעולם לא נחזור לקורדרוי.
יובל מציע שנלך לראות מיצג במעלית שבבניין העיריה. בהעדר רעיון טוב יותר אנחנו מסכימים. יורדים את קינג גורג', מחבקים את הברווז במסריק, מגיעים לעירייה. אין מקום, אבל יובל יכול להכנס, כי אבא שלו מהמארגנים. חכו לי פה באזור, זה רק 40 דקות, הוא אומר. אנחנו מהנהנים בהסכמה ורצים אל האוטובוס הראשון שמגיע.
פלורנטין, הבירה של תל אביב. שי אומר שיש פה פיצה מצויינת. הבעיה היא שיש עוד כמה אנשים שסבורים כך, ואין לנו איפה לשבת. מזמינים פיצה ומחכים בחוץ. לידנו שלוש מילפיות. תגידו, בתור נשים מנוסות, איך מתחילים עם בחורות?
שקט. אין תגובה. המילפית התקשורתית מבניהן חוככת בדעתה, מנסה לייצר תשובה ראויה. תסתכל על עצמך, ועכשיו תסתכל על הבחור שם. מה ההבדל בניכם? אני חושב. מנסה להבין. לא מבין. ואז מבין. הוא מזרחי ואני אשכנזי? כן. אבל לא. כלומר, זה לא העניין. הוא מלא בביטחון עצמי ואתה... ביטחון עצמי זה הכי חשוב, היא אומרת. אוקיי, מה המספר שלך? אני שואל בניסיון ליישם את החומר, להפוך את התיאוריה למעשה. מצטערת אין לך את זה, היא חותמת את הדיון.
יובל חוזר. משוטטים בסמטאות חשוכות בחיפוש אחר האקשן שלעולם לא מתרחש. לפתע, אנחנו פוגשים את האליל של השלישייה, דן אריאלי. דן אריאלי, מה אתה עושה פה? אה, ביקרתי חברים. אנחנו מכירים? כן! אתה מ"טד", אני מת על ההרצאות שלך! תודה רבה. תגיד, דן אריאלי, איך מתחילים עם בחורות? תזרוק לי איזה עצם, תן לי איזה טיפ. תשמע, אני שמח שאתה שואל, אני בדיוק חקרתי את הנושא וגיליתי שיש עיקרון מאד חשוב שגברים לא מודעים אליו, ברגע שאתה מכיר אותו אתה יכול לתפוס כל בחורה. שתף אותי בחוכמתך, דן אריאלי, פקח את עיניי, מהו העיקרון? תשמע, העיקרון מאד פשוט, בסך הכל צריך-
טראח. מגיעה משאית ודורסת את דן אריאלי. פאק! הם דרסו את דן אריאלי! דן אריאלי שוכב על הרצפה, מדמם. אני מרים את ראשו קצת מעל הכביש. קר לי. דן אריאלי מתקשה לדבר, הוא נושם בכבדות. זה בסדר דן, אני כאן בשבילך. רק תגיד לי מהו העיקרון...
המשך יבוא.