בוריס: "יעל תיכנסי בבקשה למשרד שלי."
יעל: "כן במה אני יכולה לעזור?"
בוריס: "יעל, את אדם קטן מאד."
יעל: "סליחה?"
בוריס: "לא במובן הגשמי, במובן הרוחני, אין בך הרבה."
יעל: "אני לא מבינה, אתה -"
בוריס: "יעל, העולם היה נראה בדיוק אותו הדבר גם אם לא היית לוקחת בו חלק."
יעל: "מה זאת אומרת?"
בוריס: "אין לך שום השפעה על העולם. את כמו זבוב, אפילו פחות. הולכת לך מפה לשם, שותה, אוכלת, ישנה. את חסרת תועלת."
יעל: "זה ממש לא נכון יש לי הרבה השפעה."
בוריס: "לא, אין לך. אולי הדרך היחידה שבה את משפיעה על העולם היא שאני מכיר אותך, ואני אדם בעל השפעה, אז אם למשל תקיאי דם על המדפסת שלי, וכתוצאה מכך אני אתעכב בדרך לפגישה חשובה, אז יהיה אפקט כלשהו על העולם. אך כרגע את לא מקיאה דם על המדפסת שלי"
יעל: "אני לא מבינה לאן אתה חותר."
בוריס: "יעל, את מפוטרת"
יעל: "למה?"
בוריס: "מ-פו-ט-ר-ת"
יעל: "אבל לא עשיתי שום דבר -"
בוריס: "בדיוק! לא עשית שום דבר. מהרגע שנולדת ועד עתה, מעולם לא עשית משהו. צאי לי מהמשרד. עכשיו"
יעל בוכה, יוצאת מהמשרד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
