מה שהפחד לקח

לפעמים, יש קולות של חיטה מתמונה על הקיר שעוד לא תלינו. בחדר אחד ריק מתוכן שחודשים שייקח לנו למלא. וזאת תמונה אחת יחידה שעוד לא קמנו לתלות

השדה מזמין אותנו לרוץ ולשכב על הגב בו, להסתכל לשמים, שצפו בנו כל הזמן. הדשא מלטף ומציק בגב החשוף. נמלה נכנסה מתחת לחולצה. הירח הלילה מלא, הצלילים נשמעים כמוהו ממש.

אתה באת משדה של שיבולים ארוכים שאת גובהם לא נוכל אף פעם למדוד, אני הגחתי מתוך השיר שכתבת שהלכת לאיבוד שם אי פעם

והבית שלנו מלא בריחות ומלא בצלילים יש לנו כלב יש אהבה המוזיקה מזמינה את כל מבקרינו לבוא ולשמוע. כבר כמעט בוקר ואנחנו בסלון, אותו אחד שבנינו שנינו. אתה בכיסא- אני בספה. הצלילים שאתה מפיק מהגיטרה כמעט וזהים לאלה שאני מפיקה מהקלדת.

אולי סוף סוף נתלה את התמונה, אולי סוף סוף נכתוב מזה שיר. מה שחיבר בנינו פעם ולתמיד ישאר