וזה היה כל הסיפור...

חורף זה לבד,קר ועצוב.

בד''כ זה מעלה בי קונוטציה חיובית.

אבל החורף הזה? בא לי בהפתעה.

אף פעם לא חשבתי שזה יהיה המצב.

ז''א,ידעתי שאני אפגע.

לא ידעתי עד כמה.

תמיד חשבתי על העתיד,

מה יקרה אילו..?

מה יקרה אם?...

ועד שהחלטתי לחיות את הרגע,

ולנצל כל דקה.

זה פגע.בדיוק במקום הכי רגיש.

בנקודה שגורמת לי להכי הרבה כאבים..

הוא ידע בדיוק איפה לגעת.

בדיוק שם..איפה שפגעו בעבר.

כאילו לא אמרתי לו שאני פוחדת להיפגע,

וכאילו הוא לא שמע...

רק העיניים נראו לי אותו דבר,

תמימות מתמיד.