וזה היה כל הסיפור...

ועכשיו את מסתכלת למעלה ורואה שחור.שחור במקום שמים.

אתם שוכבים במיטה,והנשימות רק נרגעות,אחת אחת,לאט לאט...

את מניחה את ראשך על החזה שלו,וחושבת לעצמך מה באמת את עושה כאן.

והנשימות עדין נרגעות.. אחת אחת,לאט לאט. עד לפני רגע היית חלק ממנו.

הוא גרם לך להרגיש כמו שמעולם לא גרמו לך...הוא מלטף את שערך בעדינות,

ולוחש לך אהבה מתוקה באוזן.את רק מהנהנת בראשך,ומדי פעם זורעת איזה צחוק מזויף.

הנשימה שלו כבר סדירה,ורק את עוד מתנשמת בכבדות.

מנסה לבלוע בתוכך את השאריות האחרונות מהמגע המתוק הזה.

את עוצמת את העיניים,ומנסה לדמיין אותכם בעוד עשרים שנה.

ואת רואה רק שחור.שחור במקום שמיים. ואין דבר שהיית רוצה יותר מלפקוח את העיניים ולהתעורר עם הנשימות שלו.לסחוט עוד חיבוק אחרון.

והוא קם,מתחיל להתלבש,ואת נאבקת בו,מנסה להאחז ברגע שלפני,

מחבקת,כואבת ובתוך כל זה אוהבת.

הוא משכיב אותך על המיטה,לוחש לך אהבה מתוקה באוזן,ואת רואה שחור.