כשפוקדים עליו לחפור הוא חופר.
היא מתפנקת בזרועותיו, מבקשת שילטף את שיערה. ערפה מתחכך במפרק כף ידו.
כשהיא מבקשת הוא מקיים.
אצבעותיו נטמנות בחום המנצנץ בחשיכה של שיערה הארוך, שוחות אל הקרקפת ומבקשות מעט מחוֹמה. היא מחייכת ועוצמת את עיניה, גבה מתעקל בהנאה ונצמד אליו. הוא צולל עמוק יותר בשיערה עד שהוא נעצר.
כאן הוא ישן הליילה.
במעיל אחד בלבד למדיו, ניתנות לו כמה שעות לישון. הנשק צמוד לגופו, אחוז חזק בידיו ובציפורניו שפס בוץ שחור צובע בהן. עיניו מתרוצצות על פני חבריו, חוששים ודרוכים כמוהו להקפצה, לירייה, לניסיון הבא להכשיל. עיניו ירוקות כמו השיחים המעטרים את הגבעות מסביב בחושך, ובחושך הזה הן נעצמות ונפקחות שוב מולה. היא ישנה בשפתיים פשוקות מעט כשידה הימנית אחוזה בידיו ועיניה הגדולות מתרוצצות מאחורי וילונות עפעפיה. על מה את חולמת, אני גם חולם.
טבורה מבצבץ משולי חולצתה והוא שולח אצבע מתגעגעת. הוא מצייר סביבו אליפסות וקווים והיא זעה באנחה לוחשת. כמה חלק העור, העור הזה...
אור חזק פוגע בעיניו והן נקרעות לרווחה: איפה? איפה? קריאות מפקדיו מזרזות, קשות כחצץ, רימונים מתפוצצים של פקודות וצרורות. דיסטנס, אבל באיזה מרחק היא? הוא נעמד באחת ואוסף את הרובה. מעיל מקופל במהירות, המדים מנוערים ומפנים מקום לקור הבוקר לחדור. הוא מתחיל לרוץ עם כולם, מותיר אחריו אליפסות וקווים בחול.
הם רצים בקבוצה לעבר גבעת שיחי קוצים, שורת פריקה. שישים מעלות מול האור ועוד לא הספיק לוודא נצרה וקריאה נשמעת גבוהה מקצה ההר: "חייל טוב צריך לדעת לזחול!". הוא נשכב על בטנו וזוחל במעלה הגבעה, עד למעלה ועד אליה, לפיה החם הנוטף סוכר, לנשימותיה הרכות תחתיו ההופכות למהירות יותר ולציפורניה השורטות בתאווה את גבו. קוצים צהובים מוצאים את דרכם דרך המדים וננעצים בו אך רק לרגע [זה בסדר], כבר היד מונחת לפנים על החול לצעד הבא. הוא רואה לטאות קפואות למוות בין השיחים, פוחלצים קטנים, והוא רוצה לחייך כשהוא מדמיין את תגובתה אילו הייתה רואה אותן. הוא לא מצליח לחייך, לא כשהיד השניה כבר מונחת לפנים. הוא מגיע לראש הגבעה והם נעמדים בשורה. ההרים והמדבר מולו והוא נזכר במה היא אמרה לו שהוא בשבילה, מה הוא בעולם הזה ובהרים האלה ובמדבר הזה אך מפקדיו צועקים לו על גאווה אחרת קדומה וכבדה יותר. האור כבר מסנוור יותר עכשיו.
אבל את מחכה לי?
כן, כל שבוע.
אתה נזכר לפעמים בתוך כל זה?
כן, כל הזמן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מעוייפת