באופן מוזר וחסר כל סיבה הגיונית נפל עלי מצב רוח טוב. אל תשאלו אותי למה, אין לי מושג, אפילו ריבת התות שהצלחתי בכשרון רב להרוס, לא הצליחה לקלקל אותו.

מהכרות שלי עם עצמי, אני יודעת שהאושר הזה הוא זמני וקצר יותר מהממשלה שתקום לנו עוד מעט, ובטח עוד לפני שאספיק לסיים את הפוסט הזה  כבר אמצא סיבה לדכדוך חדש, אבל בנתיים הוא פה, משמח ומעורר אותי,  וחשבתי שמן הראוי שאבוא לספר לכם עליו.

חכו שניה, אני רצה להוציא את עוגות השמרים מהתנור לפני שילכו בדרכה של ריבת התות, אין ספק שגורל כזה היה סותם את הגולל עלהעליזות המוזרה הזו שלי.

אגב, היום יום שישי ה- 13, נדמה לי שאמרו שגם וולנטיין אבל אני לא חוגגת חגים משונים כאלו, אני אוהבת כל השנה ולא מוציאה על זה גרוש, מן עקרון כזה, יותר נכון סתם קמצנות, אבל מזמן למדתי להפוך חולשות לעקרונות זה פשוט נשמע יותר טוב ככה, לא?

 בכל אופן יום שישי ה-13 ולכבודו החשבון  בסופר יצא בדיוק 666 ש"ח, מפחיד לא? 

טוב האמת היא שהחשבון יצא 666.26 אבל ככה זה  לא סיפור, אז עיגלתי קצת את המציאות.

לא נעים לי, הטרדתי אתכם לשווא כי ממש אין לי מה לספר, נורא רציתי לשתף אתכם במצב רוחי הטוב, שלא תחשבו שאני רק מקטרת תמיד, ושתדעו שלפעמים ממש נחמד לי בחיים האלו, אבל אין לי שום דבר מעבר לזה לתרום לאנושות בערב שבת זה.

אז עכשיו אני אניח לכם,  אוריד את הסינר , אכניס את תפוחי האדמה לתנור במקום העוגות, ואלך לעיין קצת בעיתוני השבת. או לפתור את התשבץ במוסף מה שיתחשק לי יותר, סביר להניח שזה יהיה התשבץ, אני מתה על תשבצים, גם אתם?

שבת שלום.

(עוד לא התקלקל מצב הרוח, מדהים)