ובאנחנו אני מתכוונת לנו,  כל האנשים שמרוויחים את שכרינו בעבודה ישרה,  שמשלמים את החשבונות שלנו בזמן,  שמחזירים את החובות שלנו, ושעומדים בהתחייבויות שלנו.

מתוך החלטת ראש ההוצאה לפועל:

 "החייב הובא בפני באמצעות 4 פקודות  מאסר
מרשומי המחשב עולה כי לחייב חובות העולים על סך 2,000,000 ש"ח לרבות תיק משכנתא אשר סכום החוב בו עולה על 1,000,000 ש"ח.
החייב נשוי ואב ל4 ילדים.
החייב מתקיים מקיצבת נכות בסך של 2400 ש"ח
אשתו של החייב עובדת ומשתכרת סך של 2900 ש"ח
ביתו של החייב אמור להמכר במסגרת הליכי מימוש המשכתנתא.
נוכח העולה מחקירת החייב הינני מורה כי החייב ישוחרר ממאסר בכפוף לתשלום סך של 400 ש"ח אשר יחולקו בשווה בין 4 התיקים, שאם לא כן יאסר למשך 2 ימים בכפוף לאישור רופא משטרתי."

החייב הוא כמובן החשמלאי המפורסם שלי. שחייב לי מעל  20,000 ש"ח, היפ היפ הוריי קיבלתי 100 ש"ח, חבל רק שהוצאת פקודת מאסר עלתה לי 190 ש"ח.

אני לא צריכה לספר לכם כמה אני עצבנית נכון?

ואם למישהו מכם  נכמר הלב על סיפורו העצוב תרשו לי להרגיע אתכם. הכל סיפורי סבתא, הוא עובד ומרוויח בשחור, אני בטוחה שאישתו מרוויחה הרבה יותר מהסכום שהוצג להוצאה לפועל מכיוון ש2900 ש"ח זה פחות משכר מינימום, ואם היא עובדת מישרה חלקית שתתכבד ותלך לעבוד מישרה מלאה, למי שיש כ"כ הרבה חובות אין פריבילגיה לעבוד משרה חלקית, היא אישה בריאה וחזקה. את כל רכושו הוא העביר על שם ילדיו הבוגרים, וזו עובדה שידועה לי.

הוא שקרן, רמאי, גנב, שרלטן וחסר אחריות. ולי אין שום רחמים עליו, רק כעס. כעס ותיסכול.

והעובדה שהוא שקוע בחובות וכ"כ הרבה נושים נושפים בעורפו לא מנחמת אותי בכלל, אני לא מחפשת נקמה. אני רוצה את הכסף שלי חזרה. זה הכל.

א' ואני קורעים את התחת  בשביל כל שקל שאנחנו מרוויחים, כל דבר שהשגנו בחיים השגנו בזכות החריצות שלנו והאמביציה שלנו, לא לקחנו מאיש דבר. למה לכל הרוחות מגיע לנבלה הזה להסתובב עם הכסף שלי בכיס בלי שביצע את העבודה שעבורה שילמנו לו?

נראה לכם שאני תקועה בזה? שהגיע הזמן שאני אשחרר? אתם חושבים שיהיה לי קל יותר אם אוותר וארשה לעצמי לעבור הלאה? וכל החרטא הניו אייג'ית הזו, תשכחו מזה. אני לא אשכח ולא אסלח גם אם זה יגרום לי לאולקוס. אז אל תנסו אפילו להציע לי את זה.