האמת שלא. אנחנו אנשים מאוד שומרי חוק. אבל כשמדובר ב"חוקים" בסגרת המשפחתית אני מעדיפה להתייחס אליהם יותר כאל כללים. כללים ובצידם מקל וגזר.

למשל: כלל מספר אחת:

פעם בשבוע, הילדים צריכים לסדר ולנקות את החדרים שלהם. בקיום הכלל הזה מותנים דמי הכיס שלהם. (אני מדברת בלשון רבים, אבל האמת שזה רלוונטי רק לנועה כרגע)

אז זה נשמע יפה, ונורא חינוכי, אבל בתכלס, זהו חוק שיש בו יותר חורים מאשר במסננת שלי. פעם בשבוע מסתבר זו הגדרה גמישה, כי לא מוגדר בחוק באיזה יום מתחיל השבוע ובאיזה הוא נגמר, האם מודדים את זה ראשון עד שבת? או שאולי אפשר שלישי עד שלישי? אז החלטנו, עד יום חמישי בערב החדר חייב לעבור סידור וניקוי, ודמי הכיס משולמים ביום שישי לאחר מסדר המפקד. (מסדר המפקד = "סידרת את החדר?" כן- יופי, לא- לא יופי) הבעיה היא כשהחבר'ה מתחילים לקחת מקדמות על חשבון דמי הכיס.

בקיצור כמו שאמרתי, חוק מסננת.

רוצים עוד דוגמא?

לא אוכלים בחדרים. במקור לשון החוק המדוייקת היתה: "לא יעבור דבר מאכל או משקה את קו המדרגות המובילות אל הקומה העליונה", אבל כדרכם של חוקים/כללים, יש פרשנויות , פסקי דין תקדימיים, בית הילל ובית שמאי.

למשל, כשילד חולה, לא נשים לו ליד המיטה כוס תה? כוס מים? איזה צנים קטן? בטח שנשים, אלא שאז נוצר תקדים ותקדימים אתם יודעים, מרגע שנוצרו יותר חזקים מהחוק המקורי, לכו תלחמו בהם אח"כ.

החוקים/כללים שלי באופן אישי הכי חשובים, הם אלו שקשורים לבטחון האישי של הילדים.

פה אני לא מתלוצצת ואלו החוקים היחידים שאני לא עוברת על הפרה שלהם לסדר היום.

* לא נוסעים בטרמפים - גם אם נראה שאין שום אופציה אחרת, הם יודעים שאני אבוא לקצה העולם בשביל לקחת אותם הביתה.

* נועה לא חוזרת הביתה לבד בלילה - היא חייבת לדאוג שיהיה מי שיחזיר אותה, אנחנו או מישהו אחר, ואם זה מישהו אחר אני חייבת לדעת מי זה.

* תמיד עונים לי לטלפון כשאני מתקשרת - נכון, פה יש פיקשושים עם תרוצים עלובים של "נגמרה לי הסוללה", "הטלפון היה על שקט", אבל הם יודעים שאני נכנסת לסרטים ועלולה לפדח אותם קשות בזה שאני מתחילה להתקשר לכל החברים שלהם שדאגתי מראש לשמור את הטלפון שלהם, כך שבד"כ הם משתדלים לענות.

* לא שותים ונוהגים - רלוונטי לאורן כרגע, הוא יודע שאין לי בעיה שהוא יתן את המפתחות של הרכב לאחד החברים שלו, העיקר שיהיה נהג תורן שלא שותה.

* לא יוצאים מהבית בלי להודיע לי. אם אני ישנה משאירים פתק.

יש עוד מליון חוקים ניג'סיים שאני טוחנת לנועה את המוח איתם (תקני שתיה תמיד בבקבוק סגור, אל תשתי אלכוהול, וכדומה) אבל זה יותר בגדר של לחזור על הדברים בתיקווה שיקלטו, מאשר באמת חוקים שאני יכולה בכלל לדעת אם מקיימים אותם או לא.

טוב אני קולטת שאני יוצאת פה אמא קרציתית לאללה, אבל הכל מאהבה, ואני חושבת שהם יודעים את זה.