החיים היפים / ירון לונדון

(ההערות בסוגריים שלי...)

אישה אחת לאה ושתי עיניה עייפות
אישה די מלאה  (...)
אבל רגליה די יפות (מה שנכון נכון)
וילד בן ארבע
וילדה בת שנה (קצת יותר גדולים אבל העיקרון חשוב)
מכונית משומשת
מיד ראשונה (רכב חברה)
החיים, החיים היפים.
 כל בוקר על הסף
נושקים במצח לאישה
פרחים כל יום שישי
לציפורנים היא רגישה (לא רגישה אבל מעדיפה ורדים.)
בכל יום הולדת
ואבוי אם ישכח (אבוי זו לא מילה.)
הוא לגן החיות
את השניים ייקח
החיים, החיים היפים.
משכורת די טובה עם סיכויים להתפתחות
חשבון קטן בבנק
שרק שוב לא יהיה פיחות (למרות שללא ספק הדולר נמוך מידי היום...)
מפעם לפעם
ישיבות לוחצות (לוחצות לאללה...)
מחייבות היעדרות
עד שלוש בחצות
החיים, החיים היפים.
נותרו עוד קצת חובות (קצת?)
אבל חובות הם רק חובות
ואיש עוד לא הושלך
בגלל משכנתא לרחובות (גם זה כבר לא נשמע לי כ"כ נכון...)
מפעם לפעם מכניסים עוד ריהוט
המצפון די שקט
העיקר הבריאות (האמת? נכון!)
החיים, החיים היפים.
ביטוח תאונות
על כל מקרה אי נעימות
שיעול בהשכמה
אך אין עוד כל חשש למות
לוקח פילולה בלילה וישן (מה זה פילולה?)
יעלה במשקל
אם יפסיק לעשן (ספרו לי על זה...)
החיים היפים
לפעמים מעייפים (כן, כן...)

החיים, החיים היפים.

יהודית רביץ חידשה את השיר הוותיק הזה לכבוד השירותרום  הקרוב,  הקשבתי לו הבוקר, וחשבתי לעצמי,

וואלה, ממש ככה.