ערב חג החנוכה, היום נר ראשון. מוזר לי. בכל שנה אנחנו מדליקים נר ראשון במסגרת משפחתית. והשנה, כלום.

שקט. אף אחד לא הזמין, אף אחד לא שאל, מה קורה פה?

בימים האחרונים קשה לי למצוא זמן לישרא. לחץ בעבודה, לחץ בבית, לא יודעת. אני משתדלת לקרוא ולהגיב אבל לא מוצאת זמן לכתוב.

בסוף החודש הזה אני אחגוג שנה , התחלתי לעשות קצת בדק בית לקראת יום השנה הזה, גיליתי כמה דברים שהפתיעו אותי על הרגלי הכתיבה שלי. יעלה על זה פוסט ביום הארוע.

בנתיים הגיע יום שלישי, היום שחותך את השבוע ומפריד בן החלק הפחות טוב לחלק היותר טוב שלו... ואני בטוחה שאתם יודעים מי הוא מי..

כתבתי עכשיו אצל מישהי פה, שזה מעציב אותי שמתוך 7 ימי השבוע אני מבלה 5 בלחכות ל-2 , זה דיי עלוב, לא? 

זו מתכונת שאני צריכה לשנות. ומהר. אין יותר מידי זמן. כמה נשאר? במקרה הטוב 30 שנה. לפי איך שאני חיה, סביר להניח פחות.

אוי איזו דכאוניות יצאה לי פה...

יאללה אני מתחילה את יומי, עדיף על פני השטויות שאני שופכת פה.

חג חנוכה שמח יקירי, שתקבלו ותחלקו דמי חנוכה, תאכלו סופגניות ולביבות וערב אחד בשנה אל תחשבו על הקלוריות, תשירו שירי חנוכה עד שיצרד הגרון. ושהרבה אור יציף אתכם.

אוהבת.