את השעון המעורר כיוונתי רבע שעה לפני הזמן שאני צריכה לקום, מן טריק כזה לעצמי שמאפשר לי לגנוב עוד כמה דקות במיטה. לכן כשהוא מצלצל אני משאירה אותו על נודניק אחרת  אני מסוגלת להרדם ולא להתעורר אלא אחרי שעתיים. זו גם הסיבה שבדיוק בשעה שבע א' שכבר נמצא בעבודה יתקשר אלי לוודא שהתעוררתי.

ככה מגובה במספר אמצעי התעוררות, אני שוכבת לי במיטה סופרת כמה ימים יש עד שבת שבה אוכל לישון בלי הפרעה אפילו עד הצהרים.

אחרי שאני מסיימת לספור, אני עוברת בראש על מה מצפה לי היום בעבודה, יש פגישות אין פגישות, מה השארתי פתוח אתמול, ואיזה הבטחות השארתי לקיים להיום.

המחשבה האחרונה שאיתה אני גם אקום מהמיטה תהיה על מה מתוכנן לי לערב, האם זה יום של שיעור חיטוב ועיצוב, חדר כושר או ערב חופשי. תוצאות הסקירה הכללית הזו יקבעו באיזה מצב רוח אני אתחיל את הבוקר.

בד"כ בשלב הזה השעון יצלצל שוב ואני אגרור את עצמי מהמיטה, אלבש חלוק וארד לקחת כדורים, כן ,כן, ככה זה בגילי,  לקח לי זמן להתגבר על הטרואמה ולא לראות את פרצופה של סבתי בעיני רוחי כל פעם שאני שמה ערמה קטנה של כדורים על הלשון, ובולעת אותם עם כוס מים קרים.

בדרך חזרה לחדר השינה אני אעיר את נועה פעם ראשונה ואשים את עצמי על מצב נודניק כי גם היא כמו אמא שלה, יכולה לישון עד הצהרים בלי שום בעיה.

עכשיו זה הזמן שאני מתחילה להגביר את הקצב, מתקלחת, מצחצחת, מתלבשת, מסדרת, מסתדרת, מנסה ללבוש צורה של בן אנוש על עצמי. לפעמים זה מצליח לפעמים קצת פחות.

בדרך חזרה למטבח אני דופקת שוב על דלת חדרה של נועה, מקבלת נהימת תשובה עצבנית ומבינה שהיא כבר קמה.

במטבח אני אכין סנדוויץ לנועה, אם זה יום לימודים ארוך אני אכין לה שנים או קופסה קטנה עם סלט ליד, ארוחת צהרים לעצמי, אכניס את כל הכלים למדיח,אנגב יפה את השיש, אסדר את הבלאגן שהשארנו ערב קודם בסלון, שמיכות נעלים משקפים עיתונים.

 כוס קפה לעצמי כוס קפה לנועה, שתינו נצליח ללגום בקושי שתי לגימות ממנו.

שניה לפני שנצא מהבית אני אעביר שוב מבט שלא שכחתי גז דולק, מרפסת פתוחה, ברז דולף. (כבר קרה שחזרתי מאמצע הדרך כי פתאום היה נדמה לי שהשארתי משהו דולק על הגז).

 את נועה אני אוריד ליד בית הספר בחמישה לשמונה, נשיקה פרידה ואני יוצאת לדרכי.

 קודם כל אתקשר אל א' לדווח על עוד בוקר מוצלח, אם היא בבית, את שאר הנסיעה נעביר במה שכבר ידוע בציבור כשיחת כרוז, אם לא  אני אבלה את הדרך עם ניב רסקין בגלי צה"ל.

בתשע אני נכנסת למשרד, מכינה לי קפה שאותו אני אשתה עם הסיגריה הראשונה של היום.

יאללה עוד יום מתחיל.