מחר אחי הצעיר מגיע לביקור.

פתאום חשבתי שמכל המשפחה רק עליו עוד לא כתבתי כלום, כתבתי על הבכור, על אחותי הצעירה אני מספרת כל הזמן, גם על ההורים והסבים, ורק על התינוק שלנו עוד לא סיפרתי לכם.

התינוק שלנו כבר בן 30, אבל תמיד יישאר האח הקטן.

התינוק שלנו מסיים שנה חמישית לימודי רפואה בהונגריה, וכבר אפשר להניח במידה גדולה של וודאות שהוא יהיה רופא בסוף.

התינוק שלנו הוא מקור הגאווה שלנו, לא רק בגלל ההישגים שלו, אלא בעיקר בגלל שהוא הגיע להישגים האלו מתוך קשיים רבים יותר מאשר היו לכל אחד מאיתנו.

התינוק שלנו היה פנצ'ר, אחרי שלושה ילדים ובגיל 37  אימא שלי לא ציפתה שהחסידה תשוב לבקר אותה, אבל צפיות לחוד ומציאות לחוד , ואחרי כמה בקרים ששמעתי אותה רצה להקיא , קראתי לה,  ילדה בת 12 , לשיחה, ושאלתי אם אני צריכה לחכות לאח חדש.

וכך היה.

כשהוא נולד, היינו שלושה ילדים  בבית, הבכור בן 17 העתק מושלם של אימא שלי, אני בת 13 גם כן נושאת את רוב הגנים של אימא שלי, אחותי הצעירה בת 6  הייתה כמעט מושלמת מבחינתו של אבי, בלונדינית כמוהו עיניים כחולות אבל מה... בת, משהו היה חסר. ולכן בלילה ההוא בשלישי לאפריל בזמן שנפרד מאימי בפתח חדר הילדה לחש לה באוזן, "אהובתי, תשתדלי שיהיה בן."

והיא השתדלה, ואבא שלי קיבל מתנה את השיבוט הגנטי שלו.

אני מתארת לעצמי שלא קל היה לגדול כבן זקונים לשלושה אחים גדולים וחסרי סבלנות, אני לא יודעת איך קרה שהצפיות ממנו אף פעם לא היו גבוהות במיוחד, אולי בגלל הדיסלקציה שאובחנה אצלו רק אחרי הצבא, אנחנו בחטאנו חשבנו שפשוט יצא ילד לא כ"כ חכם. (ותאמינו לי שהיום אני ממש מתביישת כשאני כותבת את השורות האלו.) אבא שלי רק רצה שהילד ילמד מקצוע, ש"יהיה לו משהו ביד".

 רק אחרי שהשתחרר מהצבא, התינוק פתאום התחיל לפרוח. התנתק מהדעות הקדומות שהיו לכולם לגביו, איבחן את הקשיים שהיו לו תמיד בנושאי למידה והציב לעצמו גבולות חדשים, ומטרות חדשות, ואת המטרות האלו הוא הולך ומגשים אל מול העיניים המשתאות של כולם.

ואנחנו כ"כ גאים בו, ואוהבים אותו. והוא גדל להיות איש כ"כ מקסים.

את השיר הזה כתבתי לו כשחגג בר מיצווה.

ביום שיצאת לאוויר העולם,

לפני יג' שנים,

מעל העריסה הביטו כולם,

מהפלא הגדול נפעמים.

ליום זה חיכינו תשעה חודשים

ובשלישי לאפריל בלילה מאוחר,

אימא עשתה מאמצים כבירים

שיהיה זה בן זכר

.

בסטנדרטים כולם בכבוד עמדת

הבלונד בתלתל הכחול בעיניים,

אך את רוב ההערצה גרפת,

בזכות הצ'ופצ'יק שבין הרגלים.

והיום בקומה ה-13 באולם השמחות

בנאום קצר ומהיר,

קבל את כל האהבה וכל הברכות

אבל אל תשכח שבנינו אתה עדיין הכי צעיר.

אז מזל טוב לך בן זקונים

רוב אושר וצרור נשיקות

מהגיסה האחיין ההורים

מהבכור ושתי האחיות.