גם החתונה עברה , היתה יפה ומרגשת.

גם הטיול של אורן להודו עבר ונגמר תודה לאל , היה קשה לאמא ואבא.

גם החגים עברו, היו דווקא סבבה.

ועם כל הדברים האלו שבאו והלכו ועוד רבים נוספים שקרו תוך כדי, לא מצאתי זמן או כוח לבוא לספר לכם עליהם.

בהתחלה היה לי תרוץ, אמרתי לעצמי שאני מחכה שיהיו התמונות מהחתונה שאוכל לשים פה מדגם, אבל האמת שזה תרוץ דיי עלוב.

אני חושבת שהגיע הזמן שנפנים שלפעמים אין לזה סיבה שאפשר להצביע עליה, לפעמים זה רק עניין של דרייב, כי חשק יש כל הזמן.

(לכתוב כן? אני לא מדברת על דברים אחרים שגם להם יש חשק כל הזמן, לפחות לחלק מאיתנו.)

ועכשיו כשסוף סוף החשק והזמן נפגשו, נראה לי פתאום לא ממש רלוונטי לכתוב על החתונה או על החודש של אורן בהודו, או על החגים.

התמונות של החתונה לא הגיעו עדיין לפחות לא אלי, אבל אני רואה שגיסתי החדשה מטפטפת בפייסבוק שלה תמונות, אז הינה לכם דוגמית קטנה, אני מבטיחה שברגע שיהיו תמונות שלי ושל משפחתי הקטנה אם הן לא תהיינה זוועתיות מידי אני אעלה אותן לפה (תוך צנזורה מתבקשת כמובן)

ועכשיו כולם ביחד: הווווווווו