היום אני עובדת מהבית, טכנית זו לא בעיה גדולה יש לי את כל האמצעים לעבוד מהבית כאילו הייתי במשרד. חוץ מהאנשים שנמצאים בסביבת העבודה שלי.

אבל דבר מוזר גיליתי, כשאני במשרד, אין לי בעיה מוסרית עם זה שאני מציצה מידי פעם בישראבלוג , זה נראה לי בסדר, יש אנשים שמתאספים סביב מכונת הקפה או בפינת העישון לשיחה חברתית, יש כאלו שגולשים באינטרנט להנאתם, יש שמשוחחים שיחות פרטיות בטלפון, או יוצאים לארוחות צהרים ארוכות. אני קוראת פוסטים, לפעמים אפילו כותבת. זו הדרך שלי לתת לראש את המנוחה שהוא זקוק לה במהלך יום עבודה.

אבל כשאני עובדת מהבית פתאום אני מרגישה פחות נוח עם זה, כאילו אני מנצלת הזדמנות. זה טיפשי , אני יודעת. אבל מן תחושה כזו שאני צריכה להיות יותר מבסדר בגלל שאני בבית, להשגיח על עצמי יותר.

חוץ מזה זה לא ממש כייף לעבוד מהבית, פתאום אני מגלה שאני רעבה כל הזמן, ושהמדפים במטבח צריכים ניגוב, ואם כבר אני בבית אז זו הזדמנות לפנק את הילדים ולשדרג להם את ארוחת הצהרים, ועוד לא החלטתי אם לישון צהרים או לא... החלטות כ"כ קשות, עדיף כבר להיות במשרד, שם הכל ברור.

אבל דבר אחד ברור לי לחלוטין, ביום ראשון כשאקום לעבודה אזכור את היום הזה בגעגועים.

רוצים לשמוע בסוד מה הכי כייף לי היום? הטריינינג , נעלי הבית והקוקו.