אתמול חגגנו באיחור קל את יום המשפחה בבית הספר של נועה.
לאולם הספורט נדחסו הורי כל שכבות בית הספר, ועל הבמה הקטנה והמאולתרת הופיעו הילדים המקסימים בקטעים שהכינו לבד.
אני, שישבתי באחת השורות האחרונות באולם דחוסה בין הורים חמושים במצלמות וידאו, הצלחתי רק לראות את הראשים של כל אלו שישבו לפני, כך שמצאתי את עצמי מאזינה בעיקר.
אחרי הטקס (המייגע יש לומר) התאספנו בכיתות לכיבוד קל, והילדים הגישו ברכה שהכינו לנו ההורים.
לא הייתי מספרת לכם את כל זה אלמלא הברכה שהבת היצירתית והמצחיקה שלי הכינה.
אקדים ואומר שהם כתבו את הברכה על דף מודפס מראש והיו צריכים להצמיד ברכה לכל אחת מאותיות הא-ב. (כ' ו-ר' צונזרו לצורך שמירה על פרטיות הילדה.) ההערות בסוגריים הן תוספת שלי.
א-ב במשפחתי
אני תמיד אשמח לעזור להורים שלי (אלא אם כן זה בשטיפת כלים או סידור החדר)
בת המיצווה שלי ממש קרובה
גרין דיי זאת הלהקה האהובה עלי (וטוב שזה כ"כ קשור ליום המשפחה)
דרישות יש לי תמיד (הילדה מודעת לחולשותיה..)
הים זו גם להקה שאני ממש אוהבת (ראו סעיף ג')
ויכוחים יש לי עם אח שלי (ראו סעיף ד)
וזו תמיד אהבה (אוווווווווווווווווווו)
חברים יש לי המון
טלוויזיה עם המשפחה אני רואה בשעות הערב
ישראל ארץ האבות (מחוברת למקורות)
לידה זה כואב (והיא יודעת את זה כי היא זוכרת ?)
ממי שלי וגם אבא שלי תמיד ישמחו לעזור לי במה שאני מתקשה (נכון!)
נסיעה לחו"ל עם המשפחה זה ממש כייף (גם נכון!)
סבא וסבתא הם הכי מגניבים (הי, ומה אנחנו?)
עוגיות שאמא מכינה ממש נהדרות (שוב נכון, למרות שאין הנחתום מעיד על עיסתו..)
פיץ' היא הלכבה שאני תמיד אוהב
צחוקים עם סבא וסבתא תמיד יש
קליפורניה היא ארץ אהבתי (לפחות לא ארץ האבות)
שקר להורים זה רע (נכון בפעם הרביעית)
תינוק חדש נולד במשפחה לא מזמן. (ואיזה תינוק חמוד...)
אני רוצה לאחל למשפחתי : כרטיס טיסה לקליפורניה (למשפחתה או לעצמה?) וגם אושר ועושר גדול מאוד.
ממני
אי אפשר להגיד שהילדה לא דואגת לאינטרסים של עצמה אה? מה אני אגיד לכם, אותי זה נורא הצחיק. זה מה שקורה כשמנסים לכלוא את היצירתיות של הילדים במסגרת קבועה מראש. לא תמיד יוצא מה שהמורה רוצה...
J