אחרי יום שלם של עמידה על הרגליים, השגחה על הסבלים

פריקת ארגזים, סידור חדרים, בשעה שש בערב החלטנו לשבת קצת לנוח.

דווקא הכל התקדם יפה, הבית התחיל לקבל צורה של בית, של משהו מוכר, אין ספק החפצים המוכרים עושים את ההבדל.

 התקלחנו התלבשנו, והתיישבנו מול הטלויזיה, קצת קצת לנוח.

ואז, הפתעה! הלך החשמל.

ככה סתם בלי שום סיבה, בלי שום פרובוקציה מצידנו, קפץ המפסק פחת ושום דבר שניסינו לא שכנע אותו לעלות חזרה.

אז עכשיו אני אצל ההורים שלי (שבאיסטנבול עם נועה), מחכה לחשמלאי שיסיים את ארוחת ערב החג ויבוא לסדר לנו חשמל.

 ודיי מבואסת מהעניין.

הדבר הטוב היחידי בזה שיש לי הזדמנות לבקר אתכם.

אז אתם אוכלים פשטידות גבינה עכשיו?

חג שמח שיהיה לכם חברים יקרים, אני מאוד מקווה שיחזור לי האור בהמשך הערב.

באסה.

חוץ מזה אני גם מתגעגעת נורא לנועה. ורק היום היא נסעה...