עוד לא החלטתי מה זה יהיה בדיוק, יומן? מחברת רשימות? אולי סיפור, אבל הרצון לכתוב היה קיים לפני ההחלטה על אופי הכתיבה, אז אני פשוט כותבת מבלי להחליט, הכתיבה תקבל את אופייה בהמשך,

או שאולי תיפסק לפני שאחליט, דבר שלא יפתיע אותי כלל, ועל מה בדיוק לכתוב? על מה שמרגיש הלב? הוא מרגיש הרבה ובעצם לא מרגיש כלום......

....

הכתיבה הזו, האם היא למען פורקן הרגשות או למען מילוי הדפים? לפעמים אני תוהה אם אני בכלל כנה כלפי עצמי, (שלא לדבר כלפי אחרים)   אבל כלפי עצמי, האם אני יכולה להגיד בלב שלם מה אני באמת רוצה? על מה אני באמת בוכה כשאני בוכה, כשאני אומרת על משהו שהוא מגעיל, האם אני באמת חושבת ככה, או בגלל שנדמה לי שזה מה שמצפים ממני לומר?

איפה מתחבאת אני, מה אני באמת אוהבת? האם אני מה שאני באמת או מה שהחברה סביבי יצרה?

....

כיצד יתכן שבבן אדם יהיו כ"כ הרבה ניגודים? אפילו עכשיו זה קורה לי, אני מנסה לכתוב בכל הכינות ובראש עדיין חושבת איך יגיב מי שיקרא, האם איני יכולה לכתוב פשוט בשביל עצמי? האם אני עושה בכלל משהו בשביל עצמי? אפילו בשירים שלי, תמיד ישנו השיקול של מה יגיד מי שיקרא.

04.07.1977

את הקטע הזה כתבתי כשהייתי בת 16, אני מתארת לעצמי שלפחות חלק מכם חשד שזה כך, בכל זאת הרהורים שאופייניים לגיל ההתבגרות. ובכל זאת כשקראתי את היומן הזה שמצאתי תוך כדי אריזת הבית  הצחיק אותי כי עלו שם כמה שאלות שהיו יכולות לגרום לי לחשוב, אם לא הייתי יודעת אחרת, שהיה לי אז בלוג.

אין ספק שהקריאה של היומן הזה העלתה לי זכרונות , הפעם צינזרתי קטעים ספציפיים שהוזכרו בהם שמות של אנשים וארועים, אולי בפעמים הבאות אפתח את ליבי וזכרונותי האינטימיים  קצת יותר, נראה.

אבל הדבר המדהים מכל הוא זה: מאז שקראתי את היומן הזה שוב, יש לי את המחשבה לעלות קטעים ממנו לפה, ורק היום התיישבתי לעשות את זה, כשסיימתי להעתיק ורציתי לציין את התאריך בו נכתב הקטע הזה, החסרתי פעימה. את הקטע הזה כתבתי בדיוק היום לפני 28 שנים. מדהים לא?