כבר ישבתי מול מסך העריכה אצבעותי מושטות בחדווה למקשי המקלדת כולי מכוונת לכתיבה שוטפת ואינטואטיבית, כשהטלפון צילצל וקטע את רגע המוזה הנדיר כ"כ לאחרונה. אמא שלי התקשרה לעדכן אותי שביום שני יש אזכרה לסבא שלי וכהרגלנו בשנים האחרונות באותה מכה נזכיר גם את שאר בני המשפחה שנפטרו פחות או יותר בתקופה הזו, (למרות שכשאני חושבת על זה עכשיו לדעתי סבא שלי נפטר בכלל בסביבות פורים ולא ראש השנה... צריך לבדוק את העניין איתם). מפה לשם השיחה התגלגלה ונמשכה ומעט הזמן שהיה לי ליצירתיות כמעט ותם. עוד רבע שעה אני חייבת לצאת אם אני רוצה (ואני רוצה, כאילו שיש לי ברירה) להגיע בזמן לאספת ההורים בבית הספר של אורן.

אורן ונועה ביום תנועות הנוער, א' עדיין לא חזר מהעבודה, ומעט הזמן הפנוי והשקט שהיה לי אוזל בצעדי ענק.

היום הגיעו כרטיסי הטיסה , הידעתם שהיום כרטיסי טיסה מודפסים על נייר A4 רגיל, ולא על הנייר הכימי ההוא שהיה לו ריח של חו"ל ותמיד היה לי קשה לזרוק אחרי שהיינו חוזרים כאילו שמירה על הכרטיס משאירה אותי עוד קצת בחופש. 

הבטתי על הכרטיסים האלו שנראים כמו אימייל שהודפס במדפסת בייתית, וזה לא עשה לי כלום, איך אפשר להתרגש ממשהו שנראה כ"כ שיגרתי?

בכל אופן, בסופו של דבר א' מצטרף אלי ואל נועה לנסיעה, ואני חייבת להודות שיש לי רגשות מעורבים בנושא, מצד אחד אני שמחה שהוא בא איתנו, אין ספק שאנחנו זקוקים לזמן הזה ביחד, ושהוא זקוק לחופש הזה, וברור לי שיחד איתו נוכל לעשות הרבה יותר ממה שהיינו מעזות לעשות רק שתינו.

אבל מצד שני, אורן נשאר לבד, וזה ממלא אותי חששות ופחדים כיאה לאמא הפולניה שאני. אני זוכרת כשאני הייתי בגילו, הורי היו משאירים  אותי לטפל באחים הקטנים שלי כשהיו נוסעים, אבל עדיין המחשבה על זה לא מרגיעה אותי.

אני דואגת מכל מיני שטויות כמו איך הוא יקום לבית ספר בזמן (הרי ברור לי שהוא יבריז אז הדאגה הזו בכלל לא רלוונטית)

איך אני אדאג שהוא יאכל כמו בן אדם?

וכמובן שלא יעשה שטויות.

ואני כמובן דואגת גם מכל החרדות האימהיות הלא רציונליות שלי, שאני לא אפרט, אבל כל אסון שאתם יכולים לעלות בדמיונכם תהיו בטוחים שעבר גם בראש שלי.

מזל שההורים שלי גרים רחוב לידינו והדבר היחיד שמרגיע אותי היא העובדה שהם ישמרו עין מפקחת על הבחור. העניין הוא שאותי זה מרגיע, ואותו דווקא דיי מרגיז , אבל זה מה יש...

זהו, אני חייבת לרוץ, למצוא מקום כזה שלא אבלוט לעיני המורה כשתחפש מתנדבים לועד הורים, השנה אני לא מתנדבת לכלום, שמעתם? וזה  סופי ומוחלט בהחלט.