אתמול רבנו, לא כ"כ חשוב על מה, ממילא כשאני מנסה לחשוב על הסיבה למריבה לעיתים רחוקות אני מצליחה לזכור אותה, בד"כ זה איזה טריגר טיפשי שפשוט מעורר כעסים מודחקים.

16 שנה אנחנו ביחד , והייתי מצפה מאדם אינטיליגנטי ברמה ממוצעת להפנים כבר את העובדה שלפעמים רבים אח"כ  מתפייסים ועולם כמנהגו נוהג, לא ככה?

אז זהו שלא, אני לא מצליחה , לא מצליחה לעבור לסדר היום כשאנחנו בריב, ובמיוחד כזה שגולש על יותר מיום אחד. כזה שגורם לנו ללכת לישון כועסים , כל אחד מצטנף לו בפינה שלו במיטה ואין מגע אפילו לא במיקרה.

ואני מתגעגעת אליו, אל זה שהוא החבר הכי טוב שלי, ועכשיו הוא איננו, כי מי שמסתובב עכשיו בבית רק נראה כמוהו, אבל הוא מישהו אחר.

היום או מחר בטח נתפייס, ולהתפייס זה כ"כ כייף שאני אשכח לספר לו כמה הוא פגע בי.

וזה לא בסדר, אני צריכה לספר לו, הוא צריך לדעת. ואולי הוא בכלל יודע?