סוף היום עוד מעט מגיע, וסוף השבוע מתקרב, בניגוד לשבועות האחרונים שטסו לי, דווקא בשבוע הזה הרגשתי כל דקה ודקה, וסופו מגיע  אלי ממש בזמן.

בשבת נחגוג לא' 46 אביבים, גם השנה כמו בכל השנים הקודמות, במהלך החודש שקודם ליום ההולדת שלו, א' חוזר ומזכיר לנו שלא נקנה לו חלילה כלום, ושלא נעשה לו שום מסיבות, וככה שוב ושוב, עד שבאמת  עובר לי החשק לארגן לו משהו. תמיד אנחנו מוצאים את עצמנו חוזרים על אותם דיונים בנושאי קבלה ונתינה, ויכוח שלעולם לא נגיע להסכמה בקשר אליו.

כל שנה, אני מצליחה ללכת בין הטיפות ולייצר משהו שהוא מספיק צנוע בשביל להתקבל ע"י א' בשמחה, ויחד עם זאת מספק את הרצון שלנו (שלי ושל הילדים) להעניק ולהביע את אהבתנו. זה לא פשוט ודורש בד"כ הרבה יצירתיות מצידנו.

עוד לא החלטתי איך בדיוק נציין את האירוע השנה, לדעתי בלי הרבה רעש וצלצולים, נראה לי שהשנה בפעם הראשונה שאנחנו יחד א' יקבל בדיוק את מה שהוא מבקש... כלום, (נראה לכם?) ודווקא היו לי תכניות אבל איכשהו כולן נתקלו בקשיים לא צפויים ונפסלו.

(אתם יודעים שזה יום הולדת שלישי שאני חוגגת לא' ע"ג הבלוג הזה? איך שהזמן טס)