לא ישנתי הרבה אתמול בלילה
כן..גם אתמול חיכיתי עד שאורן יחזור
אני לא מבינה,יש לו פלאפון, למה הוא חייב לסגור אותו?
ואם אנחנו סומכים עליו שיעמוד בסיכום שהגענו אליו ויחזור בשעה שקבענו
למה הוא לא יכול לחשוב שאם הוא לא מגיע בשעה שקבענו הוא מדאיג אותנו?
ואם הוא יודע שאנחנו (אנחנו,זו רק צורת ביטוי , א' היקר ישן בשעות האלה) דואגים למה הוא לא משאיר את הפלאפון זמין?
אז ישבתי וראיתי תוכניות סתמיות בטלויזיה
שתיתי המון כוסות קפה ועישנתי יותר מידי
נעהל'ה ארחה לי חברה עד שהיא גם התייאשה ופרחה לישון
כששמעתי את המפתח נכנס למנעול בסביבות 2 בלילה
הרשיתי לעצמי להרדם
כשהילד יתעורר נצטרך לעשות את ה"שיחה" שוב.
לרענן כמה חוקים בבית הזה…
העניין של הבית החדש מתנהל בעצלתיים
הפועלים שלא מגיעים בצורה רציפה בגלל סגר שמקורו בבחירות לכנסת
או סגר בגלל חג כזה או אחר לא גורמים לבית להיות גמור בזמן
וזה מטריד ומדאיג כי אנחנו חיים על ארגזים
וכל ארגז חדש שנפתח נותן לי הרגשה שהארעיות בדירה הזאת עוברת לסוג"התיישבות קבע" וזה הדבר האחרון שאני רוצה להרגיש
אני כבר מפנטזת איך הוא יראה גמור
א' חוזר ואומר לי שהוא ידע שככה יהיה
אבל מה זה עוזר לי עכשיו?
אחר הצהריים ניסע להורים שלי
יש סוג של כינוס משפחתי
אמא שלי מבשלת כבר מיום רביעי
והיא סרבה חזור וסרב להצעות שלי לעזרה בבישול
בטח יהיה גפילטא
ומרק קרפלאך
ועוד כל מיני כהנה וכהנה
וגם דניאל יהיה
ה"קינוח" הכי טוב …
באופן חד פעמי אני כותבת בשבת
למרות ששבת מוקדשת כולה למשפחה שלי
(ובגלל זה טליק כתב את הפוסט הזה בשמי….
במסגרת פרוייקט 
של רחם פרגיה המאממת..
ותיהיו טובים כמובן...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
