יש כמה דברים שיכולים להוציא ממני את השד העצבני, לא הרבה , בד"כ אני רגועה ושלווה כתינוק בן יומו (כן בטח, תינוק עם גזים) אבל כל אחד מהדברים שמיד אפרט מסכנים את בריאות הציבור שאיתרע מזלו להיות בסביבתי הקרובה באותם רגעים. מוגש כשרות לציבור, ראו הוזהרתם.

1. כשלועסים מסטיק לידי (או אוכלים בפה פתוח וברעש).
2. כשמושכים באף.
3. כשמהבהבים לי בכביש או חמור מכך צופרים.
4. כשאומרים לי את המובן מאליו.
5. כשמנסים לעקוף אותי בתור, בקופ"ח או יום הורים בביה"ס למשל בתרוצים מטומטמים.
6. כשמירב מיכאלי מתעקשת לדבר בלשון נקבה גם כשזה לחלוטין לא מתאים.
7. כשנכנסים לי למשרד ומתחילים מיד לדבר אפילו אם אני עושה את הפרצוף הכי עסוק בעולם. (למשל אם אני כותבת פוסט בדיוק באותו הרגע)
8. כשמתנערים מאחריות, או גרוע מזה מנסים להפיל אותה על מישהו אחר.
9. כשאני מזמינה  טכנאי (או כל בעל מקצוע אחר) ואומרים לי לחכות בין 8 ל- 12 כאילו אין לי חיים אחרים וגם אז הוא מגיע באחת וחצי. (איחורים באופן כללי מעצבנים אותי נורא)
10. כשאומרים לי: "ככה זה ואין מה לעשות" (כשברור שעם קצת רצון טוב אפשר למצוא פתרונות)
11. כשמשקרים לי או מרמים אותי.
12. רעש.
13. כשדוחפים את האף, ובכלל "יכנעות" והתעסקות כפייתית בחיי אחרים.

     ( בטח אני אזכר בעוד כמה דוגמאות אחרי שאעלה את הפוסט הזה, לא נורא שיהיה מה לכתוב גם

       בתגובות.)

היום נתקלתי כבר בסעיפים 1, 5, 7 ,ו-  13, ועוד יורד גשם נוסף לכל.

אני רק צריכה לשמר את העצבים האלו לפגישה בערב עם הקבלן, ואני מסודרת.

בפרק הבא, דברים שמרגיעים אותי. (בהנחה שאני אמצא כאלו).