אחד ההבדלים הבולטים ביני לבין א', הוא היכולת שלי וחוסר היכולת המוחלט שלו, להתנתק.

כשאני מרגישה שהמציאות מאיימת להטביע אותי, אני מתחילה במנגנון ההדחקה.

אחרת אני יודעת שאני לא אצליח לעמוד במטלות ובמשימות שהחיים מזמנים לי.

יש לי כל מיני פטנטים, ונכון, זה תמיד בעזרת דברים חיצוניים, טלוויזיה למשל היא דרך נהדרת למחוק את המוח ממחשבות. ובאמת בלילות האחרונים  אני מסוגלת להירדם רק כשהטלוויזיה מולי דלוקה ואני בוהה בה. בשנייה שאני מכבה אותה המחשבות קופצות  ותופסות את מרכז המוח שלי ולא נותנות לי מנוח או יכולת להירדם ולישון.

א' לעומתי, לא מסוגל להתנתק ולו לשנייה, והוא בוחש בראשו שוב ושוב את אותם דברים אותם נושאים, ואותן ספקולציות זה ממש לא פלא שבשנתיים האלו שאנחנו בפרויקט הבית, הוא איבד כבר 10 ק"ג ממשקלו שממילא אף פעם לא היו בו רזרבות מיותרות.

בכל אופן, מה הם אותם דברים שעוזרים לי לשרוד בג'ונגל המציאות? מהם אותם דברים שמרגיעים אותי, או לפחות מסיחים את דעתי?

(הסדר מקרי, ולא מסמל שום דבר)

1. מקלחת חמה. חמה מאוד, כזו שהעור שלי יוצא ממנה אדום ומעלה אדים. אני נותנת למים לזרום מהקודקוד על העורף ולאורך הגב ומרגישה איך כל הכבדות והמועקה כאילו נשטפים ממני.
2. סקס. ורצוי ארוך וסוער שאחריו אפילו אם ארצה לא יהיה לי כוח לחשוב על שום דבר, ורק אשכב מרגישה עדיין את הרעד ברגליים והסיפוק בנשמה.
3. החיבוק של א'. יש לו לא' חום פנימי שמקרין החוצה במגע, כמו כרית חמה. החיבוק שלו, טוען אותי באנרגיות ופותח קשרים בנשמה שלי.
4. אוכל טוב, ורצוי עם יין טוב ובחברה טובה.
5. ספר טוב,  כזה שסוחף אותי בעלילה מרתקת וכתיבה משובחת, כזה שאני לא יכולה להניח מהיד עד שאני מסיימת אותו, ולכמה זמן אני לא חיה פה ועכשיו אלא את החיים שבתוך הדפים ובין המילים  הכתובות.
6. להיות עם הילדים שלי, ברגעים קטנים של חסד  כשהם פנויים אלי, ובאמת איתי,  אורן יכול לנגן לנו משהו, או שתתפתח שיחה על כל דבר שבעולם ואז אני מבינה כמה ברת מזל אני שיש לי ילדים כאלו.
7. דניאל. מספיק לי לראות את החיוך שלו בשביל להרחיב לי את הלב.
8. מסג'. רצוי מקצועי, אבל גם מסג'  חובבני מבית היוצר של א' עוזר.
9. נעים בגב. ישר מרדים אותי. כשרק עברנו לגור יחד א' הבטיח לי שכל לילה הוא ירדים אותי עם נעים בגב, טוב אז הבטחות נוצרו בשביל שאפשר יהיה להפר אותן, אבל  מידי פעם כשנחה עליו הרוח או כשאני מנדנדת מספיק חזק.
10. טלוויזיה. הסחת דעת ממדרגה ראשונה. ברוב המקרים לא צריך לחשוב, לא צריך להתעמק יותר מידי הכל מוגש על מגש של כסף.
11.  ישראבלוג. לקרוא קצת חיים של אחרים, להבין שלכולנו לפעמים יש את אותן בעיות ואותן שמחות, לקבל פרופורציות, וכמובן התגובות שלכם. אני לא צריכה לספר כמה הן לפעמים מחממות לב אמיתיות ומשמחות.  
12. מוסיקה. ובמיוחד שירים שקטים ועצובים, ולפעמים כשאני נוסעת באוטו לבדי ושרה לי בקולי קולות יחד עם הרדיו, אני יכולה גם לבכות, בכי מזכך שכזה שאחריו העולם  נראה כאילו הדמעות שטפו וניקו  אותו קצת.

היו לי 13 סעיפים של דברים מעצבנים ורק 12 דברים מרגיעים, זה מטריד אותי, אבל אלו החיים, מישהו הבטיח שיהיה קל?