לפעמים נהוג במקומותינו להעניק שירים לשבת.

אז לכבוד סוף השבוע האביבי משהו שמצפה לנו:

 

יד האביב בקשר הזה... אדם מקיץ משינה

ורואה: מול חלונו

עץ אגס מלבלב,

ובן רגע: ההר זה רבץ על הלב

התפורר ואינו.

 

הן תבין: לא יוכל האדם באבלו התעקש

על פרחו האחד שכמש

בנשיבת הסתו האכזר-

אם אביב מפייסו ומגיש לו, חייך והגש

זר פרחים ענקי למול חלונו ממש!

 

רחל המשוררת.

 

לכל אחד מאיתנו שכמש לו פרח בסתיו, לכל אחד מאיתנו שיושב לו הר על הלב, לכולנו : 

שהאביב ירפא את כל המכאובים, ויהיו לנו ימים של שמש ופרחים.

סוף שבוע נעים.