אתמול לקחתי לי יום חופש, את אותו יום חופש שאני מפנטזת עליו כבר שבועיים, מהיום הראשון שהשמש פרצה מבין העננים ונתנה לנו כמה ימים נפלאים להתענג על החום שלה.

אז אתמול סוף סוף מצאתי את הזמן לשבת בבית קפה להרים פנים לשמש ולא לחשוב על כלום.

פה ושם היו טלפונים מהעבודה, אבל שום דבר טראגי.

בכל אופן ברגע זה של צהרי יום שישי העינים שלי נעצמות פה אט אט על המחשב ואני עוד דקה מצטרפת  לאהובי שכבר התחיל את שנת הצהרים שלו,

באופן טבעי בחופש הייתי פחות ליד המחשב ולכן גם לא כתבתי או הגבתי כהרגלי.

אז זוהי רק דרישת שלום קצרה ובירכת שבת שלום,

ביום ראשון אחזור למקומי הטבעי מחוברת בחבל הטבור למחשב במישרד ואז אני מבטיחה את כל סיפורי

יום החופש וסוף השבוע.

שיהיה סוף שבוע רגוע לכולנו ואל תשכחו לסגור את החלונות במיוחד עם ניקיתם אבק בימים האחרונים.