נוף הדנובה, אחד הדברים הכי יפים בעיר הזו. (הבניין היפה הוא בית הפרלמנט) 

עץ הזכרון בבית הכנסת היהודי, כל עלה כסף חרוט עליו שמו של אדם שניספה בשואה.

ובתוך בית הכנסת:

הסיבה בשבילה נסענו בעצם :

ולסיום, (כי להקטין תמונות זה ממש ממש כאב ראש אחד גדול) ניפרד בנשיקה, שאין לה שום קשר לבודפשט, אבל היא מבטיחה שלפחות לרגע אחד אתם תחייכו היום.

סיימתי במילים שיהיה לנו יום שקט ובטוח, אבל עכשיו אני שומעת שהוא כבר לא כזה. מה אני אגיד לכם, מפחיד נורא.