אתמול חגגנו יום הולדת 44 לבעלי. בהיותו חסיד של האימרה "שונא מתנות יחיה", הוא נוהג להזכיר לנו שוב ושוב שלא ניקנה לו כלום ליום ההולדת ושלא נערוך לו שום מסיבות. ויכוח עתיק יומין שורר ביננו סביב הנושא הזה כשהטענה שלי היא שהוא חייב ללמוד לתת לנו לתת לו, ולא רק לקבל ממנו, אבל זהו רצונו ואנחנו משתדלים לכבד אותו. העניין הזה דורש מאיתנו יצירתיות רבה בבואנו לציין לו את יום ההולדת, מידי שנה אני נשבעת שהפעם אני פשוט אומר מזל טוב ובזה אסיים את העניין, אבל בהיותי פריקית של ימי הולדת, אני תמיד מנסה להוסיף קצת נפח לברכה הזו. לפני שנה הכנו לו הילדים ואני "פנקס הטבות" ממנו הוא יכול היה לשלוף בכל זמן איזה צ'ופר, מסג' ברגליים, קפה ועוגה, רחיצת האוטו שלו וכדומה.. לפני שנתיים עשינו לו חולצת טריקו עם תמונה של שלושתינו שצילמנו במצלמה הדיגיטלית ואני גיהצתי , מה שגרם לתוצאה להיות מאוד לא מקצועית אבל בהחלט מלבבת. ככה הוא אוהב, שנפעיל את הדמיון , ולא נלך לחנות ונשלוף את הויזה... אז הינה שלל היצירתיות של השנה: הבכור כתב לו שיר וניגן לו על הבוקר עם הגיטרה, ואלו מילות השיר: היום יום הולדת לאבא" הוא בן ארבעים וארבע ואם התפוח קרוב אל העץ בעוד 16 שנה הוא יהיה סבא" | 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
