1. לכל אלו שעצרו נשימתם עקב תקלות השיש מיום חמישי, אני ממהרת ומעדכנת שביום שישי כבר הגיע לוח השיש החדש, והיום אם ירצו השם ויענקל"ה, הוא גם יודבק, ילוטש, יחורר, ילוקק וכל מה שצריך לעשות לשיש לצורך השלמת העבודה. האינסטלטור כמובן כבר לא נכנס היום, אולי מחר, אולי ביום שלישי מי יודע...

2. הגוזלים,על אדן חלונה של נועה"לה, בקעו מהביצים לפני כמה ימים, שני גוזלים צהובים, פיצפוניים, מכוערים ומקסימים להפליא, עוררו בביתי הקטנה את כל היצר האימהי שכפי הנראה חבוי בכולנו. בוקר בוקר היא בדקה את התפתחותם ואת שלום האמא הדוגרת עליהם בשקידה. ביום שישי בבוקר, היא גילתה על אדן החלון, קן נטוש והרוס, וגוזל אחד מת שוכב לידו. גורל האמא והגוזל השני, אינו ידוע.  הרבה בכי ודמעות נשפכו על גורלם העצוב של הגוזלים, ואני נדרשתי לתת הסברים שגם לי ,אני מודה, לא ממש ברורים, על אכזריותו של הטבע, ושדברים כאלו קורים.  

3. רציתי להודות לערוץ 10 שטורח לקרוא את הבלוג שלי ולהענות לפחות לחלק מבקשותי, נהנתי כתמיד להזיל דמעות ולהתייפח כראוי אל מול פניו שטופות הדמעות של הילד בסצנה האחרונה בסרט סיפורו של אלוף, אין פיספוסים אצלי, לא משנה כמה פעמים כבר ראיתי את הסרט הזה, כמה אני חושבת שאולי הקשחתי עם השנים, בסופו של דבר הדמעות פורצות אצלי, ואני חייבת להודות שלמרות המבטים המשתאים של כל בני המשפחה סביבי, אני לא נותנת לשום דבר לקלקל לי את עונג הבכי הזה.

4. כואבת לי השן. ולא, זה לא בא בהפתעה, הרופא שיניים הבטיח לי כבר לפני שנה שזה יבוא. אבל במסגרת המדיניות הבלתי מתפשרת שלי, שמה שלא כואב לא מתקנים, חיכיתי שיכאב. עכשיו כואב, ואין לי על מי להלין חוץ מאשר על עצמי. אז מה? זה לא אומר שאסור לי גם להתלונן.

5. הפרסומות הפטריוטיות שנפלו עלינו בימי המלחמה האלו מביאות לי את הקריזה. פתאום כל החברות המסחריות  הפכו חלק מל"ו צדיקים, נורא מבינות את הפחדים שלנו, ונורא ממהרות לנצל אותם לצורכי פירסום. איכסה.

6. היה עוד משהו? בטח היה, אבל עשיתי את הטעות של לשמוע חדשות והלך לי המצב רוח.

יהיה טוב.