תגידו , אם פתאום קפצה לי לראש מחשבה על כל אלו שצריכים לבקש ממני סליחה השנה, זה נחשב חטא? כי מפחיד אותי קצת לחטוא כ"כ קרוב ליום הכיפורים.

אבל המחשבה הזו מציקה לי ולא נותנת לי מנוח. כל פעם מחדש אני חושבת על מישהו ואומרת לעצמי "אוהווווו הוא צריך לבקש ממני סליחה גדולה ביום הכיפורים הזה."

המצחיק הוא שאף אחד מאלו שברשימה לא יבקש סליחה, לא חושב שהוא צריך לבקש סליחה, לא יתקן את דרכיו בשנה הבאה, אבל אני מתערבת איתכם, שכולם יצומו ביום כיפור ולפחות חלק מהם ילכו לבית הכנסת. אחד מהם אגב, כבר אומר סליחות מידי בוקר, רק לא ממי שצריך. (ממני אם לא הבנתם.)

אז מי ברשימה?

לא, אני לא אוסיף עוון על פשע, ולא אלבין פניהם ברבים ערב יום הכיפורים. אבל איך אמא שלי לפעמים  אומרת? הר והר לא נפגש אדם ואדם נפגש.

ואתם חברים, אם פגעתי במישהו מכם בלי משים ובלי כוונה, (ואולי חלילה עם כוונה), אני מבקשת את סליחתכם מכל הלב. ולא בשביל להכתב בספר זה או אחר בשמים, אלא כי באמת אין לי כוונה לפגוע באיש. אני מנסה תמיד לנהוג ע"פ עצתו של חברי היקר טליק, ולהיות טובה. לא תמיד זה מצליח, אבל לפחות הכוונה קיימת.