לכתוב על משה קצב? לא לכתוב על משה קצב, לכתוב על משה קצב?  לא, לא לכתוב, זה ממילא לא יעביר לי את הבחילה.

וחוץ מזה מה כבר יש לי להוסיף להררי המלל שכבר נכתבו ונאמרו, ועוד יכתבו ועוד יאמרו. עיזבו. זה מגעיל. למה להתעסק בדברים מגעילים?

בכל אופן תודו, הצגה כזו כבר מזמן לא היתה בטלויזיה. אם זה לא היה נורא נורא עצוב, זה היה מצחיק.

זהו סיימתי.

בעצם לא, רק מילה אחת אני חייבת. אם חשוב למישהו להציל את הכבוד של מוסד הנשיאות שלנו, ובעיקר את תדמיתו בעולם, עשו טובה חברי כנסת יקרים, מנו את שמעון פרס להנשיא הבא שלנו. לי באופן אישי זה בטוח יעביר את הבחילה.

עכשיו סיימתי.

בחזית הביתית הכל תקין, הצינור של הטוש במקלחת נקרע אתמול, והתקלחתי עם אלפי מטזי מים ממקומות שלא אמורים לצאת מהם מים, וזה לא היה כייף כמו שזה אולי נשמע. הרהרתי ביני לבין עצמי האם להשאיר את זה ככה עד שא' יחזור ובנתיים להתקלח במקלחת של הילדים, או לקום ולעשות מעשה. ותתפלאו, עשיתי. לגמרי בכוחות עצמי הפעלתי את מנהל העבודה של הקבלן שעדיין מסתובב בשטח וכבר הבוקר, הוא החליף לי את הצינור. (של המקלחת, אל תהיו מגעילים)

יומיים וחצי לבד, ובנתיים אנחנו מצליחים לשמור על שיגרה רגילה. פחות או יותר.

מעניין איך יעבור סוף השבוע. נועה"לה נוסעת לטיול של השומר הצעיר בשישי - שבת, ואורן חוגג יום הולדת 17 בשבת. הצעתי לו שנצא שנינו למסעדה ביום שישי בערב לחגוג, והוא הסכים בשימחה, ורק ביקש לצרף לחגיגה את חברתו. דיווח על הארוע יבוא כמובן.

א' מוסר שקר לו, אבל חוץ מזה הוא נהנה, הברית, של התינוק החדש במשפחה, עברה בשלום ועכשיו הם מתפנים לחלק האומנותי של הנסיעה, שיכלול קצת טיולים והרבה קניות.

ובנימה אופטימית זו, אסיים להפעם.