אם חשבתם שזה שא' חזר, יגרום לי להפסיק לכתוב על הנסיעה שלו, אז הינה לכם ההוכחה שטעיתם.

כאילו מה? נראה לכם הגיוני שאני לא אספר על שלל המתנות והתשורות שהוא הביא איתו?

אז ככה, באופן כללי אני יכולה להגיד שבחלק מהמקרים נרשמה הצלחה, בחלק אחר קצת פחות (חולצה כתומה לי? מאיפה נפל עליו הרעיון של חולצה כתומה? הוא אי פעם ראה אותי לובשת משהו כתום?)

אבל נתנו לו לחזור בכל זאת.

אני קיבלתי:

אספקה של קרם הפנים שלי לעוד שנה בערך.

שלוש חזיות (באופן מפתיע במידה מתאימה) סקסיות להפליא.

5 חולצות. (אחת כתומה, ואחת אדומה, אלוהים אדירים)  

1 סוודר שחור (לא נפלתי מהכסא אבל נחיה איתו)

נועה קיבלה:

שתי חולצות

סוודר אחד (מהמם)

שתי חזיות (חבל"ז איזה מדהימות)

וגולת הכותרת - מצלמה דיגיטלית

אורן קיבל:

ג'ינס

נעלי אדידס

סווצ'ר חביב

מכונת גילוח ואפטר שייב.

הבית קיבל:

שתי מפות (הללויה אפשר לזרוק את המפה שקרעתי בנסיון הגיהוץ האחרון שלי)

כוסות למברשות שיניים

מלא קרם ידים של נוטריג'ינה, כדורים נגד כאבים, סכיני גילוח וכל מיני שטויות כאלו.

ממתקים - מלא ממתקים. עכשיו אני צריכה לנסות להתעלם מכל אלו ודווקא כשאני מתמודדת עם מחסור קשה של ניקוטין.

(ובטח שכחתי עוד כמה דברים, אבל נראה לי שזה מספיק ברמת העקרון)

ואם במחסור בניקוטין עסקינן אסיים בזה שאספר לכם שקניתי לי היום מסטיק ניקורט בתיקווה שזה יעזור להתגבר קצת על ייסורי הגמילה. תשמעו זה מגעיל הדבר הזה, אבל מה אני לא אעשה בשביל לצלוח את התקופה הקשה הראשונה?

יאללה שתהיה לכולנו שבת נעימה חמימה וכיפיית. (אני יודעת שלי היא תהיה כזו, יש לנו מחסור של 10 ימים להשלים.)