הפתעות יום ההולדת הסתיימו אתמול בארוחת ערב חגיגית במעמד אינטימי שלי ושל א' עם הילדים.

האמת שהחגיגות לא ממש הסתיימו בארוחת הערב, אבל זו ההפתעה האחרונה שאני יכולה לספר עליה פה, אולי זו לא ההפתעה האחרונה שאני יכולה לספר עליה פה, אבל זו בטח ההפתעה האחרונה שיכולתי לצלם, אולי זו לא ההפתעה האחרונה שיכולתי לצלם, אבל בטוח  שזו ההפתעה האחרונה שיכולתי לצלם ולשים פה את התמונות,  אולי זו  לא, בעצם כן, זו כן, בטוח.

בכל אופן, שיהיה ברור שאני מאוד גאה בעצמי על התקתוק של הארוחה הזו, כי חוץ מזה שהיא יצאה מדהימה, הלו"ז שבו תפקדתי עומד בקריטריונים של כל תכניות המציאות, כולל ready steady cook  .

תשפטו בעצמכם:

 יצאתי מהעבודה בשלוש וחצי, נסעתי ישר לסופרמרקט (כן, זה מהפוסט של אתמול), כשהגעתי הביתה בשעה חמש, נדרשתי קודם כל לפתור בעיה בעבודה, לבשל את ארוחת הערב, (חוץ מהקינוח , הוא כבר היה מוכן משבת) לקחת את אורן לעיר הסמוכה ולהחזיר אותו (חצי שעה כל סיבוב בתנועה של אחה"צ, נשבעת לכם) לסדר את הבית ולערוך את השולחן. (ותודה לנועה היפה שלי שעזרה לי.)

בשעה שבע בערב בדיוק התיישבתי רעננה ומרוצה עם משפחתי האהובה לארוחה חגיגית לכבוד יום הולדתו ה- 47 של אב המשפחה.

ומה היה בתפריט:

מנה ראשונה: סלט ירוק עם אגסים וגבינת רוקפור.

מנת ביניים: מרק כרישה ותפוח אדמה.

מנה עיקרית: רביולי גבינת ריקוטה ברוטב עגבניות ושמנת.

קינוח: מוס תותים.

עוגת יום הולדת וקפה. האמת שלא הגענו לזה נפלנו שדודים כבר בשלב הקינוח.  

את החגיגה האחרונה באמת חגגנו קצת יותר מאוחר ולבד (לא, לא צילמתי).

יום ההולדת הבא, ב-14 לאפריל של נועה. תתכוננו.