חודש אפריל הוא חודש עטור ימי הולדת במשפחתינו. אין שבוע בלי חגיגה אחת ובחלקם אפילו שתים. למשל שבוע הבא שבו גם נועה וגם אני נחגוג בהפרש של כמה ימים יום הולדת, וזה נמשך עד העשירי במאי יום הנישואים של הורי. אם תוסיפו לזה את פסח ויום העצמאות, תגלו שזה חודש דל בכיס וכבד בקיבה.

בכל אופן, א', היקר באדם, החליט לתפוס את כל הציפורים במכה אחת, ואירגן מתנה משותפת לכל נשות המשפחה.

וכך מחר, נצא אמא שלי, אחותי (בתנאי שתמצא מישהו שישמור לה על הילדים) נועה"לה ואנוכי, ליום של כייף במרחצאות חמי געש.

טיפולים כבר הוזמנו, ולנו נותר רק להגיע ולהתענג. ולהתענג אני מתכוונת. כמו שהיתה סבתי נוהגת לומר, בי הוק או ביי קרוק.

(אין לי מושג מה זה אומר בתרגום מילולי, אבל הכוונה ברורה.)

ביום שני בשבוע הבא מגיעים העצים שהגנן הזמין לגינתינו המתהווה. תפוז, לימון קלמנטינה וזית. וגם כמה דקלים.

וכמה ימים אח"כ אני מקווה שהגינה תהיה גמורה. אז לפי איך שזה נראה כרגע, את יום הולדתי אני כבר לא אספיק לחגוג בגינה, אבל אני מחזיקה אצבעות ליום הולדתה של המדינה שיחול בשבוע שאחריו שבו גם נחגוג את יום הולדתה של אחותי היפה.

בסופו של אותו שבוע (29.04) ניסע נועה"לה פמה ואנוכי לאילת. אכן יש למה לצפות.

אמרתי לכם אפריל הטוב,  או לא אמרתי?