יותר מזה שחזר ממנו זה עתה. כך שנו חכמים. ווואלה כמה שהם צדקו.

את היום הראשון שלי בעבודה אחרי החופש (אתמול היה איסרו חופש בשבילי) העברתי בפיהוקי ענק, ובהרהורים נוגים מה עשיתי בשעה זו שבוע  קודם, "עכשיו בדיוק היינו מסיימות את ארוחת הבוקר הענקית שלנו", ככה הרהרתי לי בסביבות השעה 10 בבוקר,

בשתיים נזכרתי בשרימפסים החמודים של המפלט האחרון, ובשתים וחצי דימיתי לחוש את השמש החמימה שוזפת את רגלי השמנמנות על שפת הבריכה, בין לבין, כשראשי עפוף בזכרונות נעימים נאלצתי לענות לעשרות הטלפונים שרק חיכו לרגע שאחזור למשרד בשביל להתקיף אותי בלי רחמים.

אני חושבת שיש לחוקק חוק האומר שאדם שחוזר מחופש לעולם לא יחזור מיד ליום עבודה מלא, אלא תמיד באופן הדרגתי, ביום הראשון לשעתיים בלבד, ביום השני שלוש שעות, וכך לאט לאט לגלוש ליום עבודה מלא בדיוק ביום שבו הוא אמור לצאת שוב לחופש וחוזר חלילה.

מה, לא ככה?