חברים שלי.

איזה מזל יש לי שיש לי אתכם.

נורא קשה היה לי לענות לכם על התגובות לפוסט הקודם. הדבר היחיד שהתחשק לי לעשות זה למחוק אותו. לשכוח את איבוד השליטה הקטן שלי.

אבל אתם, כאלו חכמים, כ"כ צודקים. שמים אותי חזרה בפרופורציות.

עוד יהיו הרבה ימים כאלו, של ירידות, אבל יש, ועוד יהיו גם ימים של עליות.  

אני יודעת שלהגיד תודה, יכול להשמע  לפעמים סתמי כזה, אמירה מהירה שנשלפת מהיד למקלדת, אבל תאמינו לי כשאני אומרת לכם, הפעם התודה יוצאת לי מהלב ומהנשמה. בכל הכוונה האפשרית. וקבלו את התודה הזו, כאילו נאמרה לכל אחד ואחד מכם באופן אישי.

תודה.