בתוך כל מה שקורה לנו בזמן האחרון, לפתע הגיע לו תאריך המשפט שלנו נגד החשמלאי, שאתם בטח זוכרים אותו בכינויו "בנזונהכושאלאמאשלו", לאחר שכל עבודות

החשמל בבית הסתיימו, הגשנו תביעה לבית משפט לתביעות קטנות במטרה לקבל את הכסף ששילמנו לו עבור עבודה שהוא לא ביצע, חזרה. לאחר שנסיון גישור שבית המשפט שלח אותנו אליו לא צלח, הגענו אתמול למשפט עצמו.

מה אני אגיד לכם, אין ספק שזו חוויה מסוג חדש, לא ממש כמו בתי משפט שרואים בסרטים, אין אובג'קשיין ועורכי דין עם גלימות שחורות, אין מושבעים ואפילו שומר בכניסה לאולם לא היה, טוב לא שבאמת חשבתי שכל אלו יהיו בבית משפט לתביעות קטנות, זה היה מן נסיון התבדחות קטן מצידי אם במקרה פיספסתם.

 מה כן היה?

שופט קשיש וחמור סבר, כתבנית נחמדה שהשתדלה להכניס את כל מה שאמרנו לפרוטוקול (וזה לא היה נורא קשה כי ממילא השופט לא נתן לנו יותר מידי לדבר) שני תובעים שלקחו טיפות הרגעה לפני המשפט בשביל לא להתנפל חלילה על הנתבע, ובזכות טיפות אלו הצליחו אפילו להסתכל על הארוע במידה מסויימת של הנאה תרבותית חדשה, ונתבע שהגיע צולע כיאה למי שמבסס את הגנתו על מצבו הבריאותי שהתערער. (פלוס איזו תאוריית קונספירציה משונה שלמזלו השופט ממש לא נתן לו לפתח)

הוהזרנו לומר רק את האמת, אפילו לא השביעו אותנו ,זה היה נורא מאכזב,  בדמיוני ראיתי את עצמי עומדת עם יד מורמת ומביעה את שבועתי לאמת בכל הפאתוס הראוי, אבל לא, כל שנותר לי הוא למלמל כן פחדני , כי אני חייבת להודות על האמת, למרות הכל, השופט הפחיד אותי כמו שרק מנהל בית הספר התיכון שלי הפחיד אותי בזמנו.

אז ענינו על השאלות שנשאלנו כמיטב יכולתנו כשאנחנו משתדלים לדחוף בכל מקום אפשרי את צרוף המילים כבוד השופט, כמו שלמדנו יפה בכל תכניות בתי המשפט שראינו לאורך השנים, שמחנו כשהשופט גער בנתבע, התכווצנו כשהוא גער בנו.

("אני שואל אותך שאלה פשוטה של כן או לא, למה את מספרת לי סיפורים?")

ובסופו של יומנו בבית המשפט שנמשך חצי שעה בדיוק, הוזמנו לדיון נוסף בתחילת אוגוסט, ע"מ לאפשר לחשמלאי לחקור את המהנדס חשמל שהכין עבורנו את חוות הדעת המקצועית. ("תכין שאלות אבל קצת, אל תבוא לי עם 20 שאלות, זה דיון קצר, ולא אתה לא יכול להביא עורך דין")

המשך הסיפור כמו שהבנתם, בשישי לאוגוסט.

אצל אורן אין הרבה שינוי, מחר יש לנו ביקורת ראשונה, נקווה לבשורות טובות.