אחת מתופעות הלוואי של התאונה של אורן אצלי, בין החרדתיות המוגזמת, החזרה לעישון, הפסקת ההליכה היומית, היתה גם חוסר חשק מוחלט לבשל.

במשך שלושה שבועות לא שמתי סיר על הכיריים. התזונה שלנו התבססה על אוכל מוכן, ועל המנגל שדרש ממני רק לקנות בשר, לחתוך ירקות לסלט ולהעמיד את א' ליד האש.

היום, האחרי עוף בשום ודבש, לזניה צימחונית, אורז עם צימוקים ושקדים,דגים בלימון ועשבי תיבול, וקישועים ברסק עגבניות, (יש גם קישואים ברסק עגבניות אבל אותם אני שומרת לחבצלת)

 אני מביטה על השלל ומקווה שאולי זה סימן שאני מתחילה לחזור לעצמי.

ואם אכן זה קורה, האם יש סיכוי שאצליח שוב לעבור את יסוריי הגמילה מעישון, ולהעלות את עצמי על ההליכון?

ומי יודע, אולי אני אפילו אצליח להעביר איזו שעה בלי לחשוב על האסון הבא שעלול להתרחש עלינו.

ואחרי שכל אלו יקרו, יש לי בכלל תכניות מרחיקות לכת, כמו ביקור במספרה, קפה עם חברות, ובכלל כל מה שאצליח לדחוף בין מרפאות חוץ, פיזוטרפיה, ריפוי בעיסוק,  עבודה, בית.

ולחשוב שפעם, לפני שלושה שבועות חשבתי שהחיים שלי עמוסים.