"...מה אפשר לעשות בנסיבות כאלה? להשלים עם הדבר ולהמשיך הלאה.

אנא, זכור תמיד שסוד ההישרדות הוא היכולת לקבל שינוי ולהסתגל אליו. אם לצטט את מי שאמר : "כל הדברים נופלים ונבנים שוב, ואלה שבונים אותם שוב הם אנשים שמחים."

 ייטס? ניחש מאנק. המגיה הינהן. אתה מבין, אינך יכול למתוח קווים ולהתבצר בתאים ולסרב לזוז אל מעבר להם. לפעמים אתה חייב לשמור על איזון עדין בין תיקווה לייאוש. הוא השתתק , שקל את מה שאמר. כן, הוא חזר ואמר. בסופו של דבר זה הכל שאלה של איזון."

מתוך הספר איזון עדין- רוהינטון מיסטרי.

בשבועיים האחרונים הייתי בהודו. לא, לא נסעתי לשום מקום, בגופי הייתי פה, ממשיכה להתמודד עם אותם דברים שהמציאות כפתה עלי להתמודד איתם, אבל מידי ערב נתתי לסופר המדהים הזה, רוהינטון מיסטרי לקחת אותי למסע שבו ליוויתי את גיבוריו, בתלאות שהגורל זימן להם, מתנדנדים בין חסד מופלא לרוע מוחלט.

שני ספרים קראתי בשבועיים האחרונים איזון עדין, וענייני משפחה, שניהם של אותו סופר, שניהם סחפו אותי עד שהייתי מוצאת את עצמי מידי יום יושבת לבדי בסלון, כל הבית כבר ישן, ואני יודעת שאני גוזלת מעצמי שעות שינה, ולא יכולה לעזוב.

 מומלץ בחום.(אם כי שום חשק לבקר בהודו לא התעורר בי בעקבות הקריאה, אם כבר אז ההיפך) 

" בסופו של דבר זה הכל שאלה של איזון" מחשבה שכ"כ מתאימה לי בימים אלו.