אז קראתי אי אלו תשובות לשאלה הזו, ופתאום עלתה בי מחשבת כפירה. איזו מן שאלה זו בכלל? למה שלא תשאלו אותי למה כפר סבא ולא עיר אחרת או קיבוץ או מושב? או למה א' ולא מישהו אחר? למה בחרתי במקצוע שלי ולא הלכתי להיות רופאה או עורכת דין? והבנתי את התשובה.
אהובי ואהובותי היושבים בניכר, נראה לי שאתם לא שואלים למה ישראל, הרי גם לכם יש את התשובות שלכם, ואת הקלישאות שלנו כבר שמעתם לא פעם. נראה לי שבעצם אתם מחפשים חיזוקים למה להשאר שם. כי כמו שכתבתי הרגע בתגובה לטליק, לא משנה כמה שכלתנית היתה ההחלטה שלכם לנסוע מפה, ולא משנה כמה אתם יודעים שזה הדבר הנכון בשבילכם, תמיד תרגישו קצת אשמים, תפחדו להביע דעה על מה שקורה פה, כי מיד יהיו כאלו שינסו לסתום לכם את הפה בטיעון הטיפשי שאם אתם לא פה אז אל תתערבו לנו בקקי. ובאופן אבסורדי תמיד תהיה לכם איזו מחשבת כפירה שאולי הם צודקים.
אז עלתה השאלה הזו שוב, כמעט שאלת מליון הדולר, ואמרתם בואו ספרו לנו למה ישראל, שכנעו אותנו לחזור, ויש לי הרגשה שעמוק בלב בעצם אמרתם, תגידו לנו שזה בסדר שאנחנו שם.
אז הינה יקירי, אני אומרת לכם בלב שלם: זה בסדר, זה בסדר גמור.
אני זה לא אתם, ואתם זה לא אני, וכל אחד בוחר את מסלולי חייו לפי הצרכים והיכולות שלו. התשובה שלי ללמה ישראל, בכלל לא רלוונטית לכם, כי אנחנו אנשים שונים.
הרי אם אתחיל עכשיו לספר לכם למה בחרתי במקצוע שלי ולא אחר, לא תרוצו מיד למכללות לעשות הסבה מקצועית, נכון? אז למה שתרוצו לשדה התעופה בגלל משהו שאני אמרתי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
