אני קוראת וקוראת, ולפעמים הכל מתערבב לי  בראש, בחיים האמיתיים אני מתקשה לזכור למי יש יום הולדת ומתי, אם מישהו היה חולה לדרוש בשלומו, בורח מזכרוני, אני יודעת זה מקטלג אותי כחברה לא משהו, אבל זה אף פעם לא כי לא אכפת לי , תמיד זה מעודף אינפורמציה, איך אפשר לזכור הכל?

כמה מגה זכרון כבר יש לי שם בקופסה הזו שקוראים לה ראש, המעבד דווקא לא רע, אבל שטח דיסק על הפנים , וגם כשהאינפורמציה כבר שמורה בדיסק, לשלוף אותה משם, לוקח כ"כ הרבה זמן חיפוש בקבצים כ"כ גדולים, שעד שנשלף המידע כבר חלף זמנו והעוול נעשה.

החברים שלי כבר יודעים, הם לא כועסים, בד"כ זה חלק מהרפרטואר שלנו כשאנחנו נפגשים, תמיד יש כמה דקות של בדיחות הדעת על הזכרון הקלוקל של גמאמא (זו אני), יש לזה אפילו יתרונות, אין לי בעיה שיספרו לי את אותו סיפור כמה פעמים , רוב הסיכויים שממילא אני לא זוכרת אותו.

אז אני קוראת פה, ולפעמים לא נעים לי, כי אחרי כמה שעות אני לא זוכרת, אם מה שקראתי ונחרט לי בראש נאמר בבלוג זה או אחר, וכשחסרה לי פיסת אינפורמציה שתסביר לי פוסט מסויים , אני לא יודעת אם כבר הוסבר ופורש בפוסטים קודמים או לא . אז מה לעשות? לשאול? זה לא יפה, אני אמורה לזכור לא? איזו מין חברה אני אם אני לא זוכרת?

ועכשיו אני מנסה להזכר למה בכלל התחלתי לכתוב את הפוסט הזה, ובחיי שאני ממש לא זוכרת, אבל הוא כבר נכתב, אז שיהיה, הינה חשפתי עוד אחת מחולשותי הרבות.