שבת של אירועים משפחתיים יכולה להיות נעימה ויכולה להיות מתישה, זה תלוי בהמון גורמים אבל בעיקר בסוג האירועים ובחשק שלי להשתתף בהם.

התחלנו אתמול בצהרים, כבר התחלה לא מי יודע מה, שום דבר בעולם לא יכול להחליף את הבילוי החביב עלי בשישי בצהרים, שינה טובה, מלווה בעונג שבת וחסרת דאגות. ברגע שיש פעילות אחרת לשעות האלו מראש היא נידונה לכישלון.

אתמול הוזמנו למסיבת "בריתה" של התינוקת החדשה של בן דוד שלי. מסיבת בריתה היא פשוט ארוחת צהרים ב"אולמי.." , אין את תירוץ הברית אבל את הצ'קים צריך לאסוף, אז מזמינים את כל המישפוחה ועוד כמה חברים טובים , על תפריט של בורקס או דג, שניצל או בקר, ו18 סוגי סלטים על השולחן. ומתחיל הריטואל הידוע של פגישות נרגשות עם החברים במשפחה שפוגשים רק באירועים  מסוג אלו. (או אחרים חס וחלילה.)

ואצלי במשפחה יש  את אלו שמשום מה ברגע שהם רואים אותי  נעלמות להן כ-40 שנה והם רואים את ____"לה החמודה, שהכי כייף בעולם זה לצבוט לה בלחיים השמנמנות שלה, אז נכון, אני מודה הלחיים עדיין מזמינות צביטה, אבל כל השאר כבר לא.  מזל שאני לא מתאפרת כי מהאירועים האלו אני יוצאת תמיד עם סומק טבעי.  ואז בודקים, אם עלית במשקל או ירדת, עם באת עם הבעל ואם לא אז למה.. אם הילדים לבושים כראוי לבני טובים, (מה לעשות החבר'ה שלי לא נשמעים לחוקי האופנה של העדה הפולנית).

הכי חשוב באירועים האלו, זה לזכור את הסדר הנכון שבו צריך לברך לשלום, תמיד ראשון הדוד המבוגר מכולם, הוא צריך לקבל את הכבוד הראשון, ואם נדמה לי שאני עלולה להיתקל במישהו אחר ולברך אותו לשלום ואפילו חלילה להתעכב לשיחה קלה לפני שהייתי אצל זקני השבט, אני יודעת שאני נכנסת לצרה צרורה.   

והרכילויות ליד השולחן, ראית את xxx מה זה התספורת הזו?, ושמעת שyyy החליף עבודה, וttt שוב בהריון , מה לא ידעת? איך את כ"כ לא בעניינים?, מה לעשות אני לא ב- loop, אני נזקקת לאירועים מסוג זה להתעדכן בכל מה שהתחדש.  

עד שעות אחר הצהרים המוקדמות, אכלנו יותר מידי , התעדכנו יותר מידי ונושקנו הרבה יותר מידי.

היה כייף , אני אוהבת את המשפחה שלי , ואם נשמעתי פה אחרת זה רק בגלל שאני קוטרית נוראית כשאני מאבדת את עונג שבת שלי.

היום יש סיבוב שני עם הצד השני של המשפחה שלי.

הפעם לפחות המפגש יהיה אחר הצהרים מה שמבטיח שאגיע הרבה יותר רגועה ונינוחה, אגיש את הלחיים בהכנעה, ואנשק עד עבור זעם.

לפחות היום יהיה הגפילטע פיש של אמא שלי, והוא, תאמינו לי, שווה הרבה צביטות לחיים...

שבת שלום.