הבטחתי לטליק פוסט על חומוס לנושא החם. לדעתי הנושא החם מסתדר ממש טוב גם בלעדי, ואני לגמרי לא אוטוריטה בתחום ומה שיש לי להגיד על חומוס לא יעלה ולא יוריד לאף אחד שום דבר. אבל הבטחות צריך לקיים.

אז הינה לכם.

במשך שנים רבות חומוס היה בשבילי משהו שיש לו שתי גרסאות, האחת אם הזדמן לי להגיע לאחד מבתי החומוס שמגישים קערה כזו עם פול וביצה ואיזו חתיכת בצל, אז מה טוב, ואפילו שווה לסבול בשביל זה את היציקה בבטן אח"כ. הגירסה השניה והשכיחה יותר היתה הקופסה הזו ששולפים מהמקרר בסופר. לא משהו, אבל מספיק טוב בשביל למרוח בסנדוויץ של הילדים ולגרום לי להרגיש שאני מכינה להם משהו עם ערך תזונתי טוב יותר מעוד סנדוויץ עם שוקולד למריחה.

אה,רגע שכחתי את הגירסה השלישית , אם תוכנן איזה מנגל היינו קופצים לטירה ושם קונים חומוס ומקבלים לידו קופסה קטנה עם רוטב כזה של מיץ לימון, שום, פלפלים ופטרוזליה, החומוס הזה אמנם היה חסר חיי מדף לחלוטין, אבל הוציא אותנו פחות פארשים מאשר להגיש חומוס "אחלה" ליד הסטייק.

ואז יום אחד נועה"לה פצחה במסע בריאות, היא הכינה לי רשימה של כל החומרים האסורים ברכישה  גם אם הם מוחבאים טוב טוב בתוך החומוס או השקדי מרק. שום חומרים משמרים או צבעי מאכל רחמנא ליצלן. ולמה שלא תכיני חומוס לבד? היא שאלה. וואלה, אמרתי לעצמי, באמת למה לא? אחרי שהכנתי סיר גפילטע פיש, שום דבר כבר לא נראה לי קשה מידי. אז הרמתי כמה טלפונים לבעלי נסיון (אחותי), חיפשתי קצת באתרי הבישול אחר מתכון קליל ומבטיח והתחלתי בסידרת נסיונות, חלקם עלו יפה יותר חלקם פחות. עד שהגעתי לנוסחה האהובה על בני ביתי. ומאז אני עוברת על פני מקרר הסלטים בסופר כשעל פני הבעה של בוז עמוק כלפי אלה המסתפקים במשחה הזו בצבע חומוס ששוכבת שם.

אז איך אני עושה את זה אתם רוצים לדעת? ממש כמו כל אחד. עם כמה וריאציות משלי.

אני למשל גיליתי שהחבר'ה שלי לא אוהבים את החומוס שלהם במרקם גס, אלא מחיתי וחלק עד כמה שאפשר להשיג באמצעים ביתיים, ולכן אני מקפידה על בישול ארוך ארוך של גרגרי החומוס.

אז ערב קודם אני משרה את הגרגרים במים. חומוס הוא לא מאכל ספונטני, צריך לתכנן מראש. (אם כי, גיליתי לאחרונה שאני יכולה לבשל כמות גדולה ולהקפיא. ואז כל התהליך מהיר יותר.)

למחרת אני מבשלת את הגרגרים במים עם חצי כפית סודה לשתיה מה שבטוח בטוח. כשגרגרי החומוס כבר רכים רכים ממש כמעט מעוכים וספגו כמעט את כל המים, אני מכבה את האש ונותנת להם טיפה להתקרר. אבל רק קצת. עוד סוד לקבלת מרקם חלק הוא לטחון את הגרגרים כשהם עוד חמימים.

ואז במעבד מזון, חומוס עם קצת ממי הבישול שלו, מיץ לימון, שום, מלח כמון וטחינה גולמית. עושים בזזזזזזז ועוד קצת בזזזזזזז פותחים טועמים מתקנים תיבול או יחס מוצק נוזל, ושוב בזזזזז בזזזזזזז  וזהו.

(תזכרו שהחומוס מתקשה במקרר אז זה בסדר להשאיר אותו קצת דליל.)

אחרי שבילה במקרר מספיק זמן בשביל להתקרר ולהתגבש, קחו צלחת עמוקה תסדרו בפנים את החומוס עם גומה כזו כמו שאתם רואים במסעדות.

בתוך הגומה אתם יכולים לסדר כפי דמיונכם. טחינה (ברור כזו שעשיתם לבד אל תגידו לי שגם טחינה אתם לא יודעים להכין) פטרוזליה קצוצה, שמן זית , צנוברים קלויים, פלפל חריף קצוץ. בקיצור, כל אחד לפי טעמו.

והיי, לא לשכוח פיתות. אותן אני דווקא מרשה לכם לקנות.

בתאבון.