קמתי רע הבוקר, זו לא חוכמה גדולה הלכתי לישון רע אתמול, אז סביר שגם אקום ככה, לא?

אתמול הם רבו שוב, שני הגברים של הבית. וכרגיל מצאתי את עצמי תקועה באמצע, האחד אומר, את יותר מידי רכה נותנת לו לעשות מה שהוא רוצה, השני לעומתו טוען, את נגררת אחרי אבא. ולא יעזור לי כמה שאנסה להסביר לאחד שצריך להקשיב לא להיות מקובע בהחלטות שרירותיות, ולשני שמרגע שנלקחה החלטה ע"י אחד מאיתנו השני מחוייב לה. הם רבים ושניהם כועסים גם עלי.

אז התעוררתי רע הבוקר, כעוסה, עצובה, הכנתי לי כוס קפה והתיישבתי לראות מה קורה בחיים של החברים שלי פה בישרא, לפעמים לצאת מהחיים של עצמי ולשקוע בחיים שלכם עוזר לי להתגבר על המועקות הפרטיות שלי. מצאתי לא מעט עצבות גם פה.

אבל אז קראתי את הפוסט של שילגיה, לכאורה כ"כ בנאלי , שום דבר חדש, אבל האמת לאמיתה, ולפעמים צריך שמישהו יגיד לנו את הדבר הכי פשוט בעולם כדי להאיר את עיננו, לא איזו חוכמה נצורה, לא דברי אלוהים חיים, לא משהו שאף פעם לא שמענו , דווקא הקלישאה הכי פשוטה תעשה את העבודה. וככה שני משפטים:

גם אם אתה אוהב מישהו מאוד-לא תוכל לחסוך ממנו ללמוד על בשרו לקחים מסויימים.
 

גם אם אתה אוהב מישהו מאוד-לא תוכל למנוע לחלוטין ויכוחים בינכם.

 גרמו לי להרים את הטלפון ולהתקשר אליו, לשמוע על הקול שלו שגם הוא מרגיש חרא, להמיס את הכעס שהרגשתי, להבין שכשכולם ירגעו נדבר על זה, נעבור את זה עד הפעם הבאה.

עוד מעט הקטנה תתעורר, היום אנחנו הולכות לבריכה, לפני כן אני רוצה להספיק לרוקן את המדיח ולמלא אותו מחדש (ממש סיזיפוס)

לשים מכונת כביסה ולהוריד את זו שהתייבשה על החבל, ככה זה כשמבלים את החופש בבית.

שיהיה לכולנו יום  נעים .