השבוע הראשון של החופש שלי עומד להסתיים. כשלקחתי את החופש הזה שריינתי לי שבועיים.

אבל לא הייתי בטוחה שאנצל את כל השבועיים, נראה לי המון זמן. לפני שהספקנו להחליט מה מתחשק לנו לעשות הסתיים  לו שבוע. ברור לי לגמרי שאנצל את החופש עד תומו, השאלה העיקרית היא האם אצליח להאריך אותו קצת?

אז מה היה לנו בשבוע הזה?

המון סידורים וילדה אחת גיבורה אמיתית שלא קיטרה אפילו פעם אחת.

קצת בריכה, קצת שופינג (נעלים, בגדים), הרבה אוכל בחוץ (הלכה הדיאטה), כל עיר גדולה באזור השרון זכתה לביקור שלנו. 3 סרטים (בנתיים בדי וי די), המון ביחד של שתינו, משפט אחד שהמיס את ליבי:

"אמא לא חשוב מה אנחנו עושות העיקר שאנחנו ביחד." הרבה שיחות מלב אל לב , שיחות נשים, אישה אחת גדולה ואישה אחת קטנה. כייף לי לבלות עם הילדה שלי, היא גדלה והופכת  נערה צעירה אל מול עיני ממש, הלוואי שנשאר ככה קרובות תמיד.

 בשביל לתת פינאלה דרמטי לשבוע הראשון של החופש, עשינו אתמול תאונה קטנה עם האוטו.

למזלי היינו רק א'  (בעלי) ואני ברכב, כי אם מישהו היה יושב מאחורי סביר להניח שהוא לא היה יוצא בלי פגיעה, הדלת של המושב האחורי הרוסה לגמרי, אבל בעיקר זה היה נורא מפחיד.

נסענו לנו לתומנו משוחחים על העניינים שעומדים עכשיו ברומו של עולמנו. ברחוב שלנו (ובכלל בעיר הזו) יש כמה כיכרות, "מעגלי תנועה", בזמן שאנחנו כמעט השלמנו את הסיבוב במעגל התנועה, מישהי שהגיעה מימין ורצתה לעצור, החליקה לה הרגל ובמקום ברקס לחצה גז, ונכנסה בנו בעוצמה דיי גדולה שהעיפה אותנו ממסלול הנסיעה הישר אל המדרכה, אין לכם מושג  איזו תחושה של בלבול זו ברגע הראשון, הראש עף קדימה, הגוף רוצה גם לעוף אבל חגורת הבטיחות מחזיקה אותו ,(מזל שאנחנו שומרי חוק) מרוב בהלה אפילו לא שמעתי את הבום של המכה, כל השכנים יצאו החוצה, אני רוצה שתדעו שמעבר לכל הציניות שלנו  יש אנשים טובים מסביבנו,  אחת השכנות שגרה ממש ליד הכיכר, יצאה אלינו  עם בקבוק מים קרים וכוסות, בחור אחר  שעבר במקום הגיע עם מספר הטלפון שלו אם נצטרך עדות, בחורה שלישית עצרה את הרכב שלה בצד, ורצה עם הפלאפון לשאול אם צריך להתקשר, מה אני אגיד לכם זה מחמם את הלב, לפעמים מחווה אנושית פשוטה וקטנה עושה כ"כ הרבה.

הנהגת של הרכב השני הייתה גם היא דיי המומה, לא הבינה איך החליקה לה ככה הרגל. גם אצלה ברכב הנזק לא קטן. אבל איך אומרים במקומותינו? כפרות על הרכב העיקר שכולנו בריאים.

הבוקר התעוררתי עם גב תפוס לגמרי, לא יודעת אם יש לזה קשר או לא , כאבי גב הם לא דבר חדש או נדיר במקומותינו.  אז אני הולכת קצת כמו סימן שאלה, ומקווה שזה יזכה אותי במסג' בזמן מנוחת הצהרים.

שתהיה לנו שבת שלום, ובבקשה תיסעו בזהירות.